Binah LeIttim on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:14

נהרות המושכין ומעיינות הנובעין כרגלי כל אדם ואם היו באין מחוץ לתחום לתוך התחום ממלאין מהן בשבת. והנה המג"א (בסימן שצ"ז ס"ק י"ג) כתב דגשמים היורדים ביו"ט בעיר או בתחומה הרי הם כרגלי אנשי אותה העיר עיי"ש, ולא הבנתי דבריו דהא בש"ס דעירובין דף מ"ה מבואר דגשמים היורדים ביו"ט הרי הם כרגלי כל אחד ואחד ובערב יו"ט אלפים אמה לכל רוח ומוקמינן ליה שם בס"ד דאיירי בגשמים הסמוכין לעיר (אלא דבסוף דוחה אותו הש"ס משום דדחיקא ליה לשון הרישא עיי"ש פירש"י) וא"כ הרי דוקא בגשמים היורדים מערב יו"ט הוא דהרי הם כרגלי אנשי אותו העיר משא"כ בירדו ביו"ט כיון דלא קנו שביתה משחשיכה הרי הם כרגלי כל אחד ואחד אף דהם סמוכין לעיר.
ומג"א נמשך אחר לשון היש"ש (פרק משילין דין ט"ו) שכתב וזה לשונו גשמים היורדין בין ביו"ט בין בערב יו"ט קיימ"ל כרבנן דהוי כחפצי הפקר ואינן קונין שביתה והרי הן כרגלי כל אחד ואחד חוץ מהגשמים הסמוכין לעיר דהוי כרגלי בני העיר כדאיתא בפרק מי שהוציאוהו עכ"ד וסובר המג"א דהאי חוץ, קאי אכל מה שכתב לעיל בין שירדו ביו"ט בין שירדו מעיו"ט, ובאמת האי חוץ לא קאי רק אגשמים היורדים מעיו"ט אבל בגשמים היורדים ביו"ט כיון דלא קנו שביתה בין השמשות הרי הן כרגלי כל אחד ואחד, ודו"ק כי ברור הוא.