Binah LeIttim on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 3:9

כיצד יעשה בה יניחנה עד הערב וישרוף אותה. היה יו"ט של פסח שאם יניחנה תחמיץ, לא יפריש את החלה בצק אלא יאפה את כל העיסה הטמאה, ואח"כ יפריש את החלה לחם. וכתב הר"ן פרק אלו עוברים אף דקיימ"ל כר"ע במסכת חלה דיעשנה בטומאה ואל יעשנה קביים מבלי לבטל מחלה מ"מ כאן ביו"ט של פסח מותר ללוש קביים וכו' עיי"ש, וצריך לדקדק בדבריו בממ"נ אי איירי דיעשנה קביים ואח"כ יצרפנה בסל להתחייב בחלה א"כ אין זה צורך לטומאה דזאת אפילו בטהורה מותר וכדאמרינן שם בפסחים דף מ"ח נוהגים נשים ללוש קביים שלא אתיא לידי חימוץ ופרכינן האי חומרא דאתיא לידי קולא הוא דמתבטל מחלה, ומשני דעבדו כר' אליעזר דאמר הסל מצרפן לחלה, וא"כ הרי אף בטהורה התירו, ואי איירי דיעשנה קביים ולא יצרפנה אח"כ בסל אף לאחר אפיה קשה למה באמת יבטל מצות הפרשת חלה, כיון דיכול להפריש חלה לאחר אפיה בצירוף סל.
ונ"ל דס"ל כיון דקיימ"ל האופה מיו"ט לחול אף דאמרינן הואיל מ"מ איסורא מיהא איכא, וא"כ אם נאמר דיעשנה קביים ואח"כ יצרפם, א"כ בשעת אפיה דעתו אחלה אחת להניח למחר ולשרפו וא"כ הוי כאופה מיו"ט לחול, מה תאמר דהא הואיל כל חדא וחדא חזיא ליה, זה אינו דהא אהואיל לחודא לא סמכינן רק בשעת הדחק היכא דלא אפשר, אבל היכא דאפשר למיעבד באופן שלא יצטרך להואיל עבדינן כמ"ש התוס' שם בפסחים דף מ"ו ד"ה הואיל וכו', ולכך הוא דיעשנה קביים מבלי צירוף סל, ולמד זה הר"ן מן הירושלמי דאמר על המשנה דכיצד מפרישין דאיירי שנטמא לאחר גלגולה אבל אם נטמא קודם גלגולה יעשנה קביים, ואלו היתה כוונתו על צירוף סל אח"כ, זה אף בטהורה מותר כנ"ל אלא ודאי כוונת הירושלמי הוא דיעשנה קביים היינו אף בלא צירוף סל אח"כ.
ומעתה יפה כיון הרמ"א באו"ח בהגה"ה סימן תנ"ז בסופו שהעתיק דברי הר"ן וכתב שמותר ללוש ביו"ט פחות מכשיעור ליפטור מן החלה, והיינו דיעשנה קביים, ודלא כמ"ש הט"ז ס"ק ז' דילוש רק פחות מכשיעור עיסה אחת, ותו לא, דזה ליתא כלל, דהא זאת אף בחול מותר וכל דברי הר"ן הוא מהמשנה דיעשנה קביים, והיינו דמחלק שיעור חלה לשתי עיסות. והרב פרי חדש הקשה על הרמ"א למה יפטור מן החלה דהא יכול אח"כ לצרפן בסל וכתב עליו שלא ירד לעומק הדבר, ובאמת ברוחב לבו לא עיין כראוי כי דברי הר"ן מוכרחים כמ"ש הרמ"א ז"ל ודו"ק. ואף דברי הרב הש"ך בהל' חלה (סוף סימן שכ"ד) משמע דס"ל בפי' הרמ"א, מה שהביא בשם הי"א, דהוא ס"ל דמותר ללוש פחות מכשיעור וכו', אבל לצרפם אח"כ בסל, ואף זאת ליתא דהא זה ש"ס ערוכה היא [פסחים דף הנ"ל נוהגים נשים ללוש קביים וכו'], ואין להרמ"א להביא זאת בשם הי"א וזה ברור ופשוט.