1
וכשם שמוקצה אסור ביו"ט כך הנולד אסור. לכאורה תלה רבינו דבר חמור בקל, דנולד חמור ממוקצה, וס"ד דאפי' מאן דלית ליה מוקצה אית ליה נולד, כמו שהוא דעת ר"ת וסיעתו באמת, ואפשר דנתכוון על האפרוח שנולד ביו"ט שכתב בריש פרק שני דאסור משום מוקצה וכוונתו לנולד, וקאמר שהוא אסור דלא תימא כדעת המתירין הואיל ומתיר עצמו בשחיטה אף שהוא נולד וק"ל (ועיין שם מ"ש בענין הלזה באריכות).