1
כתב יד א
מ"ט דר"א הראשון נותן טעם באחרון. פי' ולפיכך אין אוכלין אלא על הראשון דהיינו שכל המינין עדיין אינן כלים אבל כשכלה מין אחד אזי אותו המין נאסר ונותן טעם באחרון ואוסר אותו בנ"ט:
2
מ"ט דר' יהושע. פי' דסבר אוכלין על האחרון דהיינו כל זמן שמין אחד עדיין אינו כלה אוכלין אפי' אותו המין שכלה:
3
ומפרש משום דאחרון שהוא היתר שאינו כלה עדיין נותן טעם בראשון ולפיכך מותר:
4
וע"ז מקשי על דר' יהושע ואין הראשון נותן טעם באחרון. פי' דאף האחרון גופא היה בדין שיאסר ולא מיבעיא הראשון שודאי אסור דהוא אסור מחמת עצמו ומחמת שיש בה נתינת טעם מהיתר ודאי אינו מותר אלא אף האחרון גופא היה בדין שיאסר מחמת שיש בה נתינת טעם מאיסור והיינו מראשון:
5
כל שכלה מינו כו'. פי' דלא חיישי' לנתינת טעם כלל: