1
כתב יד א
מה שאתה קוצר. פי' אבל לא מה ששכח תחלה קודם הקצירה:
2
ראשי שורות קמה. דהא בקמה כתיב דהיינו כי תקצור:
3
ממקום שבאת. פי' שכבר באתה דהיינו מה שקצר אחריו קרינן ביה שפיר לא תשוב אבל אם שוכח בסוף שורה עדיין לא בא לשם אינו שכחה וכל הני טעמים והא דמייתי מקראי הכל אינו אלא אסמכתא אבל עיקר טעמא הינו משום דעומר שכנגדו מוכיח וכדמפרש במתני' עומר צד החיצון. פי' מה שחוץ מן כנגד הקטן:
4
כתב יד ב
מה שאתה קוצר אתה שוכח. אבל לא מה ששכח קודם הקצירה:
5
עד כדון ראשי שורות קמה. דהא כי תקצור בקמה כתיב:
6
ממקומו שבאת לא תשוב לקחתו. אחרי שבאת וכבר קצר קרינן בי' שפיר לא תשוב אבל השוכח בסוף שורה שעדיין לא בא לשם אינו שכחה וכל הני טעמא דמייתי לקמן מקראי אינם אלא אסמכתא ועיקר טעמא מפורש במתניתין עומר שכנגדו מוכיח: