והוא שזרע כנגד האמצעית צ"ל אצל האמצעית:
האיך עבידא שבע שורין מן שבע שבע. פי' הירושלמי חושב אותן השורות שהוא מקדש אבל הכרם היה יותר גדול דהיינו אם היה הכרם תשע על תשע שורין וצ"ל בין שורה לשורה ד' אמות ובתשע שורין יש ח' אוירין וח' פעמים ד' הוא ל"ב וכשזרע סביב האמצעית הוא מקדש ט"ז אמה לכל רוח והיינו ל"ב אמה על ל"ב אמה והיינו כל הח' אוירים וא"כ נשאר שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן כדמפרש בתר הכי שאנו חושבין ד"א אויר חוץ ממקום כרתין וא"כ הוי ל"ב אמה חוץ משתי שורות החיצונות ומכח זה מוכיח נמי לקמן הדא דר"ז דאמר שמונה חוץ ממקום כרתין פי' דלא משערין האילנות בשיעור ריווח כלל מדלא משערין הכא:
צא מהן ארבע גפנים לארבע זויות. פי' שלא נתקדשו משום דאותן ט"ז אמות שמקדש היינו עגולות ובאלכסונן הוא מוסיף שתי חומשין על כל אמה דהיינו ששה אמות ושני חומשין א"כ לא נתקדש באלכסון אלא ששה שורות ושתי אמות פחות שני חומשין: