א
קוצב על דברי שתיהן. פי' ששניהן נתנו קצבה בדבר כמו דר"ע לעולם שמונה כן לר' ישמעאל לעולם שתים עשרה דצריך שיזרע אותו השורה באמצע:
ב
על דעתיה דר' ישמעאל אסור לסמוך. פי' דלר' ישמעאל צריך ליטע השורה של דלועין באמצע שתי השורות שעקר כדי שיהיה אויר שתי אמות בין שורה של דלועין בין קמת בצלים אבל לרבנן לא איכפת לן אלא שיהיה שתים עשרה אמה בין שורה של דלועין לשורה של דלועין וא"כ מותר לסמוך לקמת בצלים ולהניח אויר של כל ד' אמות לצד השני או שלא להניח אויר כלל ולזרוע בתוכו ג' שורות של בצלים נמי מותר לרבנן:
ג
א"ר יוחנן כו' נותנין לה עבודה. פי' אפי' שורה יחידית של דלעת צריך ליתן עבודה לרבנן ששה טפחים ולר' יוסי ד' אמות ר"ע אומר עד שיהא שתי שורות פי' אז צריך ליתן עבודה: