כתב יד א
הא מכלל זו מודו בקדמיתא. פי' מדאמר ר' יהודה במתני' אף לא יגדל בהמה דקה משמע בהא דקתני לעיל מניה דהיינו ואינו מתארח אצל ע"ה:
לית הדא פליגי על דר' יונה דא"ר יונה חברין חשודין לאכול ולהאכיל לפיכך אפי' כשמתארח אצל אותן חברים החשודין לאכול ולהאכיל שאינו נאמן ע"ע אפ"ה לא אבד נאמנותו אצל אחרים והכא קתני ואינו מתארח אצל ע"ה משמע אבל אם מתארח אינו נאמן:
ומשני שלא לילך ויטמא גופו כו'. פי' הכא גבי מעשר איכא למימר שאפי' אינו נאמן ע"ע אינו מפסיד נאמנותו על אחרים כדמפ' שאפ"ה נוהג בפירותיהן מתוקנין לתוך בתיהן אבל גבי טהרות כיון שאינו נזהר מלטמא גופו חיישינן שמא יטמא טהרות שבביתו:
ואפי' על דר' יוסי. פי' דמוקי לעיל דאיירי בחברין שאינן חשודין להאכיל וא"כ לא יטמא גופו כלל ואמאי קתני הכא אינו נאמן כשמתארח אצלו:
תמן למעשרות ברם הכא לטהרות. פי' דבטהרות חשו טפי כיון שהוא חשוד על עצמו שמא יאכילנו דבר אסר וילך ויטמא גופו ויטמא הטהרות. ומייתי עליה ראיה שבטהרות החמירו טפי דתני הנאמן על הטהרות נאמן על המעשרות הנאמן על המעשרות אינו נאמן על הטהרות כצ"ל:
כתב יד ב
מודי בקמייתא. דקאמר ת"ק ואינו מתארח אצל ע"ה לית הדא פליגי על ר"י דאמר חבירין חשודין לאכול ולהאכיל והמתארח אצלן אינו נאמן על עצמו מ"מ נאמן הוא על אתרים והכא קתני ואינו מתארח משמע אם מתארח אינו נאמן:
שלא ילך ויטמא על גופו. משני שאני הכא גבי טהרות אפילו אם הוא נאמן שלא יטמא את של אחרים בכוונה אבל כיון שילך ויטמא גופו ממילא יביא ויטמא טהרות בלא כוונה משא"כ גבי מעשר אפי' אינו נאמן על עצמו איכא למימר דאינו מפסיד אמונתו על אחרים:
ואפי' על דר' יוסי. דאמר בשאינן חשודין להאכיל וה"נ בשאינן חשודין לטמאו:
מכל מקום הכא מודי ר' יהודא דאינו נאמן כשמתארח אצלו:
תמן למעשרות הכא לטהרות. ובטהרות חשו טפי כיון שמתארח אצל החשוד להאכילו דבר איסור יטמא גופו ויטמא טהרות:
הנאמן על המעשרות אינו נאמן על הטהרות. מכאן ראיה. דבטהרות חשו טפי: