ה"ג שמואל בר בא בעי. פי' אמר אפי' רוצות. פי' הא דקתני במתני' ב' נשים שעשו ב' קבין ונגעו כו' שאין מצטרפין חייב. אפילו אינן מקפידות זע"ז:
א"ר יוחנן סתם אשה אחת. פי' הא דקתני במתני' ב' נשים. היינו משום דמסתמא הן מקפידות. וסתם אשה אחת אין מקפידות. אבל כשאין (יודע) [ידוע] אם מקפידות אם אין מקפידות אין חילוק בין ב' נשים לאשה א'. ומקשי אם אינה מקפדת למה היא עושה בשני כלים אלא ודאי במקפדת איירי ואפ"ה מין במינו מצטרף. ומשני דמתני' איירי שאין מקום ללוש. פי' בכלי אחד. ומדייק מכאן שאם יש לה מקום ללוש ועושה בשני כלים מסתמא מקפדת היא:
שתי דעות עשו אותן כשתי נשים. פי' אם היא עושה בשביל ב' בני אדם אפי' אשה א' הוי כמו שתי נשים שמסתמא מקפדת:
שמואל בר אבא בעי אפי' רוצות. מיותר כאן. וצ"ל תיכף אחר מתני' ה"ג חיבור בחלה ואינו חיבור בטבול יום דתנינן ובזמן שהיא של אשה א' כו'. אלמא שנגיעה הוי חיבור לענין חלה כלומר להצטרף לענין שיעור חלה. ואינו חיבור בטבול יום. פי' נגיעה: