טבל מנינו בחולין. פירש שאין מונין את הטמאות אלא כמו בחולין דהיינו ראשון ושני ולא שלישי. אלמא דטבל הוי כחולין:
וכל הספק הפוסל את התרומה. פירש דהיינו אם הי' תרומה הי' פסול פוסל את החולין מלעשות תרומה. פירש אם נולד אותו הספק בתרומה הוא פסול מספק. אם נולד אותו הספק בחולין נפסל החולין לענין שלא לעשות ממנו תרומה. פירש אם הי' טבל. אלמא דטבל אינו כחולין גמורין:
וע"ז מקשי וקשיא אם טבל מנינו כחולין למה פוסל את החולין מלעשות תרומה כו'. כצ"ל:
א"ר יוסי אף אנן תנינן תרתיהון כו' כצ"ל:
משגלגלה תיעשה בטהרה. פי' ואוקמינן לה בגמ' בספק חלה. פירש דהיינו אף שלא הי' מטמא מספק זה אלא חלה ולא חולין מ"מ א"א לעשות ממנו חלה טהורה:
וטעמא מפרש בגמ' דיש חילוק בין ודאי לספק. פי' דאם נטמא בוודאי טומאה שאינו מטמא אלא תרומה אז כיון שנטמא כשהיא חולין שהיא טהורה ודאי מותר לעשות ממנו תרומה. והכא איירי שנטמא בספק טומאה שאם הי' ודאי הי' טמא אף בחולין אלא שמחמת ספק לא מחמרינן כלל בחולין אלא בתרומה אז אפי' נולד אותו הספק בחולין אינו טהור בוודאי לפיכך נפסל החולין מלעשות תרומה:
ד"ה היא יעשנה קבין בטומאה. פירש הא דקתני במתני' יעשנה בטומאה היינו קבין ולא עיסה גדולה:
התיב ר' חייא כו'. והתני אף בשאר מינים כן. פירש דהיינו גבי פירות דאם נולד ספק עד שלא נגמרה מותר לתרום בטומאה:
אית לך מימר יעשנה קבין בטומאה. פירש הא דקתני יעשנה היינו דבר שלא נתחייב בתרומה הא בפירות כמה יהא שיהא חייבין בתרומה. אלא ודאי דאיירי אחר החיוב תרומה שיעשנה בטומאה ויפריש גם התרומה בטומאה ומדקתני אף בשאר מינים כן משמע דאף בחלה איירי בשעת החיוב חלה מותר לעשות בטומאה והיינו עיסה גדולה ולפרוש חלה ג"כ בטומאה אלמא דאתיא כר"ע דסבר יעשנה בטומאה כו':
בדין הי' שיטמא אדם טבלו ד"ת. פירש דמפרש טעמא דמתני' אמאי צריך לספק טומאה הא טבל מותר לטמאות:
ומפרש בדין היה שמותר אלא לפי שנאמר ונתתם כו'. פי' והיינו משום גזל הכהן והיינו דוקא שהי' ודאי טהור שאז הי' יכול לאכול הוי גזל. אבל הכא שנולד ספק טומאה שמכח הספק אינו יכול לאכול מותר לטמאות אפי' בודאי:
בספיקן. צ"ל בטומאה:
ומה אני מקיים צ"ל אלא לפי שנאמר: