זאת אומרת שלוקין על חלתן ד"ת. פי' על החלה שנוטל מהן כשהן מעורבין מדקתני במתני' שהאוכל מהן כזית מצה יצא ידי חובתן. אלמא דכשהן מעורבין נקראין לחם:
ומשני מתני' איכא למימר שאכל כזית מזה וכזית מזה. פי' מכל מין בפ"ע ולא כשנתערב מכולן ואכל מהן כזית דזה לא נקרא לחם וה"ה לענין חלה נמי איכא למימר שאין לוקין על החלה שהוא מפריש כשהן מעורבין:
א"ר יוסי אפי' תימר כזית מכולהון. פי' אף כשהן מעורבין ונטל מהן כזית נמי חייב ולא תידוק מיני' דלוקין על חלתן דאיכא למימר משום הכי חייב גבי חמץ משום שכולן שם חמץ:
וע"ז אמר מיחלפא שיטתי' כו'. (פי') תמן אמר ב' דברים רבים על א' ומבטלין. פי' קודם שנעשה האיסור:
וכא הוא אומר הכין. פי' דה"נ נימא שקודם שהיה חמץ כבר נתבטלו:
א"ר יוסי בר בון כיני מתני' כו'. פי' דר' ירמי' בשם ר' חייא לא אמר אלא בתורת דיחוי דאיכא לאוקמי כשאכל כזית מזה כו' ולכן ליכא למיפשט שלוקין על חלתן:
ור' יוסי בר בון אמר. באמת מתני' איירי בהכי: