Benei Ahuvah on Mishneh Torah, Marriage 4:6

המקדש בעד אחד וכו'. כתב הלח"מ בשם תרומת הדשן דאם עד אחד אמר נתקדשה בפני ובפני עוד אחד חיישינן לכו"ע והקשה דא"כ לישני שם במסכת קידושין דף ס"ה ע"ב אמה שהקשה מברייתא דזה אומר זאת אשתי וכו' דמיירי דאיכא עד אחד ומעיד שהיה בשעת קידושין עוד אחד ואין צריך לתירוץ הדחוק דצריך שני גיטין לגבות כתובה דכל זה דוחק בפירוש הברייתא. ונראה לי דלק"מ דהך דינא יליף התרומת הדשן מדברי התוס' במסכת כתובות דף כ"ג ע"א בד"ה תרווייהו בפנויה קמסהדי וכו' דכתבו לא הוי צריך להא דאפילו ליכא אלא האי דאמר נתקדשה לא תצא דאין דבר שבערוה פחות משנים ועל כרחך כונתם למאן דאמר דהמקדש בעד אחד אין חוששין דאי למ"ד חוששין ודאי תצא וא"כ איך כתבו לא תצא הוי להו להקשות מברייתא זאת למ"ד אין חוששין האיך קתני לא תצא הא מותרת לכתחילה אלא על כרחך דדעת התוס' דברייתא מצי איירי דהעד אומר נתקדשה בפני ועוד עד אחד וס"ל להתוס' דבכגון זה חוששין רק לכתחילה אבל לא תצא דמ"מ אין דבר שבערוה פחות משנים וזה פשוט בכונת התוס' ומזה יצא לו דינו של תרוה"ד.
ולפי"ז לק"מ מהך דקדושין דשם על כרחך מה דקאמר בברייתא צריכה גט משניהם היינו לפסול בדעבד דאם נשאת בלא גט תצא מדאמר מילת צריכה וזה מוכח מדפריך בגמרא שם עד אחד בהכחשה מי מהימן פירש רש"י דאיכא חד סהדא דמכחיש ליה. וקשה הא ברייתא מפורשת היא בכתובות עד אחד אומר נתקדשה ועד אחד אומר לא נתקדשה הרי זו לא תנשא וליכא למימר דמשום דהתם מיירי כמו שפירשו התוס' שם שזרק קידושין ספק קרוב לו או לה או שהיו נרות דולקים וכו' ולכך לא אוקמינן לה בחזקת פנויה אבל כאן הרי חזקת פנויה לפניך דאף כאן ליכא חזקת פנויה דלדברי שניהם הרי היא אשת איש רק זה אומר לזה וזה אומר לזה וליכא כאן חזקת פנויה וממקומו הוא מוכרע דפריך היכי דמי אי דאית להאי סהדא ולהאי סהדא מי מצי אמרה אלו שני עבדי וקשה מה פריך לימא אוקי תרי להדי תרי ואוקי אשה בחזקת פנויה כקושיות התוס' במסכת כתובות שם בד"ה מאי שנא רישא וכו' ואפילו לחד תירוץ דשם דהוי ספיקא דרבנן מ"מ אין זו קושיא על ברייתא דהא גופא קמ"ל דאף דמותר מן התורה מ"מ מדרבנן אסורה וטובא קמ"ל ועל כרחך צ"ל דכאן ליכא חזקת פנויה כנ"ל וא"כ הא דפריך עד אחד בהכחשה מי מהימן על כרחך צריך להיות דס"ל להגמרא דמדתני בברייתא מילת צריכה גט פירושו דתצא ושפיר פריך דקי"ל אם נשאת לא תצא ולפי"ז אי אפשר לתרץ בגוונא דבעל תרומת הדשן דכו"ע מודין בזה דאם נשאת לא תצא כנ"ל וצריכה גט משמע דאם נשאת תצא ולק"מ.
הקשה הרב בעל משנה למלך על תשובת הריב"ש סימן רס"ו דהיה האחד פסול מחמת שהוזם וצידד הריב"ש על עדות השני אם עד אחד בקידושין מהני והקשה הרב דהא בטלה עדות כולו דנמצא אחד פסול עכ"ל ואין מקום ליישבו על פי מה שכתב הבית שמואל בסימן מ"ב ס"ק ח' לתרץ קושיא כזאת על דברי רמ"א שם בנמצא אחד מהן קרוב דלשיטת הרא"ש בעי הגדה בבי"ד א"כ אף דאין הבי"ד יכולים לפסוק על פיו מ"מ בשעת קידושין עדיין לא נתבטל עדותן א"כ הקידושין היו כשרים וא"כ אם קידש לפני שנים והאחד קרוב מ"מ בשעת קידושין היו הקידושין לפני עד אחד עכ"ל דהא בנדון הריב"ש הכחישה האשה כל המעשה והב"ד אין להאמין לקול העדים כיון שנמצא אחד מהם קרוב או פסול. ונ"ל דס"ל להריב"ש כיון דפסקינן הא דבטלה עדות כולו דוקא באמר שנתכון להעיד וכאן שהוזם נחשד להעיד שקר לא מהימן לומר דהיה שם במעמד ונתכון להעיד לפסול הנטפל עמו רק אמרינן להחמיר דלא נתכון להעיד ויתקיים עדות השני ובגמרא דמכות דף ו' דאמרינן כן אפילו בעדות שהוזמו איירי בדיני נפשות ומספיקא לא קטלינן גברא אבל לעניין איסור אמרינן אולי לא נתכון להעיד ואמירתו דנתכון אין בו ממש ואף דבמעשה דריב"ש הנ"ל העיד הכשר דהיה הוא והפסול נחבא לראות הקידושין מ"מ אטו יתיב בתבנא דלבו לדעת אם למחזי או לאסהודי נתכון מיהו כל זה בפסול מחמת עבירה דחשוד לשקר אבל מחמת קורבא דלא נחשד לשקר וגזירת מלך הוא אפשר לומר דבטל כל העדות ותשובת הריב"ש בסימן י"ד יש ליישב על פי שיטת הבית שמואל הנ"ל (א).
(א) אמר המגיה אל יקשה להקורא בדברי הרב האיך כתב דבגמרא דמכות מיירי בדיני נפשות הא כתבו התוס' התם דגיטין הוי נמי כדיני נפשות דבאיסור אשת איש יש בו סקילה זה יתורץ לדעת המחבר לפי מה שכתב בחו"מ סימן ל"ו בתומים דהתוס' לא כתבו כן רק בגט דפסול בעד אחד משא"כ בקידושין למ"ד חוששין לקידושין ולשיטת רש"י דוקא בדיני נפשות ממש דכתיב והצילו העדה עיי"ש.