המקדש
אשה שחציה שפחה וחציה בת חורין וכו'. הראב"ד והר"ן והמ"מ תמהו על הרמב"ם הואיל ופסק כיון דנשתחררה גמרו הקידושין וכו' ואין צריך לקדשה קידושין אחרים למה פסק אח"כ דהוי קידושי ספק ואם לאחר שנשתחררה נתקדשה לאחר צריכה גט משניהם ונראה לומר דס"ל להרמב"ם הא דנסתפק בגמרא בגיטין דף מ"ג ע"ב בקדושיה עד שאמרו אי קידושי דראובן קדושין קידושי דשמעון לאו קידושין ואי קידושי שמעון וכו' אין הספק כמ"ש התוס' אי שחרור מפקיע קידושין או גומר קידושין דא"כ הו"ל למימר הך בתר פלוגתא דרב יוסף ורבי זירא דפליגי בהכי כיון דעליה קאי ומזה הטעם נראה דלא פירש רש"י כפירש התוס' ובפירש רש"י נמי מיאן הרמב"ם דהספק הוא משום פלוגתא דאמוראי לעיל ומספקא ליה הי מנייהו הוי קדושין דתקשי קושיית התוס' דקשיא רב חסדא ארב חסדא.
ולכן ס"ל להרמב"ם ספק אחר יש בזה והוא דהמקדש חציה שפחה וחציה בת חורין על צד שפחה לא חלו קידושין כלל ולא אמרינן מגו דחל על צד בת חורין חל נמי אצד שפחה וא"כ הרי זה כמקדש חצי אשה ואין אשה נקנית לחצאין רק אמרינן דלכך מקודשת הואיל ולא שייר בקנינו והכונה בזה דזה מקדש האשה כולה רק דעכשיו חל רק אצד בת חורין אמנם כשתהא משוחררת יחול נמי אצד השני ואין זה מקדש חצי אשה דהא לא שייר בקנינו והרי הוא כאלו אומר חצי הצד אני מקדש עכשיו וחצי צד כשתהא משוחררת ואין זה מקדש דבר שלא בא לעולם דהא צד חירות אית בה כבר והוי כהוכר העובר לשיטת הרמב"ם והואיל ואיכא קצת בעולם חלו קידושין ומכ"ש בזה ובפרט למשנה אחרונה דכופין לשחרר וא"כ עכ"פ תהא משוחררת ואין צריך לספק ביה כלל וזה כוונת הגמרא לא שייר בקנינו דאינו מקדש חצי אשה לבד כי אם כולה צד חירות תיכף וצד שפחה כשתהא משוחררת ומ"מ נחית לקדש כולה וזהו כוונת אמרם נשתחררה גמרו קידושי ראשון דמעיקרא חלו רק אחצי בת חורין ובשעת שחרור אחצי השני ולפי זה הרי כאן ספק מבואר דהוי כאומר חצי היום וחצי למחר דהיא מקודשת בספק ובעיא דלא אפשטיה הוא והוא נמי בנדון דידן דאומר חצי היום וחצי לאחר שתשתחררי וזהו הספק שנסתפק רב חסדא. והוא נמי כוונת הרמב"ם שכתב המקדש שפחה חציה שפחה וחציה בת חורין אינה מקודשת קידושין גמורין עד שתשתחרר רצונו באמרו קידושין גמורין אין פירושו קידושי החלט שלא יפול בו ספק רק הרצון קידושין שלמים ולישנא דגמרא גמרו קידושין נקט רצונו לומר דעד עכשיו היתה רק חציה מקודשת ולאחר שחרור נשלמו הקידושין שכל גופה מקודשת ולזה אמר כמו קטנה וכו' וכן הדבר כשקידש הקידושין מצד בת חורין היו תלוין כהנ"ל לזה אמר ואין צריך לקדש וכו' דלא תאמר כי אצד שפחה לא חלו אז קידושין כלל ולא חלו רק אצד בת חורין וא"כ אף שנשתחררה על צד שפחה אין כאן קידושין והרי היא חציה אשה וחציה פנויה ולזה אמר דאין צריך לקדשה דהוי כאומר הרי את מקודשת לי עכשיו ולאחר שתשתחררי וא"כ אצד בת חורין חלו תיכף ואצד שפחה כשנשתחררה חלו תיכף אבל מ"מ ספיקא היא דהוי כחציה היום וחציה למחר ולכך פסק דהוי ספק קידושין בקבלה מאחר ולק"מ דאף דגמרו קידושין מ"מ הספק הוא משם אחר.
ובהכי ניחא דברי הטור דכתב בסימן מ"ד דלהרמב"ם קודם שחרור אין לה קידושין גמורים ולהרא"ש קידושין גמורים והקשה הבית שמואל די"ל דגם הרמב"ם סובר כהרא"ש רק לעניין מיתה לא גמרו ורמב"ם לישנא דגמרא נקט נשתחררה רב נחמן אמר גמרו קידושין וכו' עיי"ש ולפי מ"ש ניחא כיון דספק של רמב"ם הוא מחציך היום וחציך למחר א"כ תיכף בשעת קבלת קידושין הרי הוא בגדר הספק אמנם להרא"ש דהספק הוא אי שיחרור מפקיע או גומר כדעת התוס' א"כ קודם שיחרור פשיטא דהוי קידושין גמורין ויש כאן מחלוקת.