כל
המקדש אשה וכו' צריך לברך וכו'. מש"כ הרא"ש לתרץ דלא מברכינן אשר קדשנו במצוותיו וציונו לקדש אשה משום דאפשר בפלגש עיי"ש תירוץ זה אינו עולה לדעת הרמב"ם דס"ל לעיל פרק א' דלוקין עליו וצ"ל דהרמב"ם ס"ל כתירוץ הר"ן דאין המצוה נגמרת אלא בכניסת החופה ובעילה עיי"ש ומעתה יפה דן הריב"ש דאם לא בירך עובר לעשייתו דיברך אח"כ כמו בהמ"ז דהא עיקר הברכה היא על הבעילה ונשואין כאמרו שאסר לנו הארוסות והתיר לנו הנשואות וא"כ כל זמן שלא נכנסה לחופה ועדיין היא באיסור ארוסה עליו חלה הברכה שאסר לנו הארוסות דאיסורה בכל יומי אירוסין איתא לכן כל מטבע הברכה עדיין שייך קודם נשואין וברור הוא (ג).
(ג) אמר המגיה הרב המחבר קיצר כאן ועיקר כונתו דיפה דן הריב"ש כיון דהרמב"ם צריך לתירוץ הר"ן א"כ יש למצוה זו משך זמן שלא נגמר עדיין והרמב"ם גופיה פסק פי"א מהלכות ברכות העושה מצוה ולא בירך אם היא מצוה שעדיין עשייתה קיימת כגון ציצית תפילין סוכה מברך אחר שנתעטף וכו' א"כ הו"ל לפסוק גם הכא דאם לא בירך קודם קידושין דיכול לברך אח"כ (ועיין באו"ח במג"א סימן רי"ד וסימן תל"ב ובא הרב המחבר לתרץ בזה קושיית משנה למלך על הריב"ש).
Loading...
3:23
1
Loading...