Benei Ahuvah on Mishneh Torah, Marriage 3:16

השליח נעשה עד וכו'. הר"ן וכן הרשב"א תמהו דלמה בתר תקנה דרב נחמן דמשביעין אותו היסת יהיה העד נאמן דהא הוי עד המשתבע ונראה לתרץ לפי מש"כ רש"י במסכת קידושין דף מ"ג ע"ב וז"ל בד"ה והשתא דתקינו רבנן וכו' ונח הוא להם להפסיד ממון למלוה מלשבע בשקר דחשיד אממונא לא חשיד אשבועתא האריכות בזה הוא לכאורה ללא צורך ומיותר אמנם כונת רש"י לתרץ דודאי הא דאמרינן דנוגע בעדות וחייב לשבע לתקנת רב נחמן היסת משום דחשיד אממונא לא חשיד אשבועתא והיינו דממון קיל להו משבועה כדאמרינן ממון איתא בחזרה שבועה ליתא בחזרה וזהו בממון גרידא אבל כאן בכסף קידושין שיעיד שקדשה ועל ידו היא מקודשת לגמרי ואם פשטה ידה וקבלה קידושין מאחר אין קדושיה קידושין וכן הוא כשיקדש אחותה מותרת בלא גט וכי יעיד על זה שקר וזה ליתא בחזרה כלל ואם חשוד על זה להיות המכשלה דאשת איש בכל שעה ורגע תחת ידו ברור הוא דחשוד אשבועתא ולא אמרינן בזה חשיד אממונא לא חשיד אשבועתא וא"כ אם נחשד משום ממון דיעיד בקידושין לשקר גם נחשד הוא לישבע לשקר דמאי שנא והו"ל מגו דאמר אהדרתיה למשלח דמה אכפת ליה בשבועה ולכך נאמן השליח וזהו שדייק רש"י בלשונו הלכך בממון לא אמרינן הן הן עדיו וברור ונכון הוא.
והנה בבית שמואל בסימן ל"ה ס"ק ה' ביקש לומר דאם הלך השליח עם עד אחד ונתן לה דהשתא יש לו עד המסייע לפוטרו משבועה מ"מ להרשב"א דחולק ארמב"ם אינו כשר לעד וטעמו דהואיל ואין עדותו כי אם על פי עד המסייע הוי כמו עד המשתבע עיי"ש וסברא זאת שקולה היא ויש פנים לכאן ולכאן ואין לה הכרע אמנם מעיקרא דדינא פירכא דזה דאמר דנתן לה הקידושין נוגע הוא דאמרינן דלעצמו נוטלן ואמר שנתנם לה רק קודם תקנת רב נחמן אמרינן מה לו לשקר דאי בעי הוי אמר אהדרינהו למשלח אבל אחר תקנת ר"נ אינו יכול לומר אהדרינהו דהיה צריך לישבע וכי תימא השתא נמי ישבע דמסרינהו לאשה עד המשתבע אינו מעיד ולפי זה מה בכך דעד אחד מעיד שנתן לה מ"מ אמרינן עדותו שהוא נתן לה לאו עדות הוא כיון דהוא נוגע בדבר דלעצמו נוטלן ואין כאן אלא עד אחד מה תאמר דהוי ליה מגו דאהדריה למשלח הא צריך לישבע ועל זה ליה ליה עד המסייע וא"כ איך תאמר מגו דטען דאהדריה למשלח הא אין כאן עד מסייע וצריך לישבע וברצון טוען נתתי לאשה לפטור משבועה בעד המסייע ועל כרחך שתאמר שגם עכשיו ישבע א"כ הדר הוי עד המשתבע וזה פשוט ועיין בחושן משפט סימן פ"ז סעיף ו' בהגה ואף שהש"ך ס"ק כ"א הניח הדבר בצ"ע מ"מ מודה לזה דהוי העד נוגע דטוען כזאת לפטור משבועה ולעניין עדות אמרינן דאפילו נוגע בדרך רחוקה ונפלאה לא יעיד ופשוט הוא.