Benei Ahuvah on Mishneh Torah, Marriage 24:2

אבל הנושא אשה ולא הכיר בה ונמצאת איילונית או מחייבי לאוין וכן הנושא אשה שנייה בין הכיר בה בין לא הכיר בה אין לה עיקר כתובה אבל תוספות יש לה. עיין בבית שמואל סימן קט"ז וסי' קי"ז ס"ק א' במה שהאריך בשם הר"ן והרב המגיד הטעם דהנושא אשה ונמצאו בה מומין דאין לה תוספות הוא דהוי לה להודיע לו כיון שהיא מכרת במומין שלה אבל באיילונית כיון שמקצת סימנים אינם נודעים לה כגון שמתקשה בעת תשמיש וכדומה אע"פ שגם הוא לא ידע מ"מ הוי ליה למבדק במקצת סימנים והיא כיון שלא הוחזקה לאיילונית בכל הסימנים אינה מחוייבת להודיע לו ולגלות קלונה מה שאפשר שאינה איילונית וברואה דם מחמת תשמיש כיון ששניהם אינם יודעים הפסידה זהו תמצית דבריו. ולפי"ז באיילונית שנתגרשה ונשאת לאחר תפסיד התוספות בכל צד דהא ידעה דמתקשה בעת תשמיש וא"כ דמיא למומין בכל צד אם לא שנאמר אולי באותו העת לא היה מום זה ואח"כ נולד לה זה המום כי אין כל המומין באים לה כאחד.
ונראה לענ"ד דרבינו הרמב"ם הורה לנו חילוק אחר והוא דמומין הוא רעותא בגוף שלה ודבר מאוס בעצמותו משא"כ איילונית דלולא מצות השם לפרות ולרבות לא היה זה מום כלל ואם כבר קיים פריה ורביה גם אצלו אינו מום וא"כ אין זה מום בעצמותו רק איסוריה הוא דרביע עליה ועליה דידיה רמיא ומה לה לעשות כיון דבעצמותו אין זה מום והוא מום מחמת איסורא והוא חוץ לגופה ועיין בירושלמי בפרק ו' דיבמות בזה דאיילונית הביא היה מנהג של דור המבול דלקחו אחת לנוי והיא היתה עקרה ואחת לבנים עיי"ש וא"כ אין זה מום בעצמותה רק המניעה מצדו דהוא אסור ללקחה ולישב עמה מחמת ביטול פו"ר ומה לה לעשות על כן בשביל זה לא תפסיד התוספות וברואה דם מחמת תשמיש האיסור עליה כמו עליו דגם היא מוזהרת על איסור נידה כמו הבעל וא"כ היא אסורה לשמש כמו הבעל ואם יאמר הבעל אני אעבור על מצות ה' היא מוזהרת עליו וחסרון מצדה בקילקול שבגופה משא"כ באיילונית דהיא מותרת לשמש עמו דאינה מצוה על פו"ר רק הוא אסור וא"כ אין האשמה בראשה ויש לה תוספות זהו מה שנראה לי בכוונת דברי רבינו.