כבר נהגו בכל המקומות שידענו שיכתבו בכתובה בין מקרקעי בין במטלטלי וכו' ונמצא האלמנה גובה מן המטלטלין בתנאי זה וכו'. וכתב המ"מ ואם כתב לה מטלטלין אגב מקרקע אפילו מן הלקוחות גובה מטלטלין עכ"ל ועבור זה כתב הרב רמ"א באה"ע סימן ק"ב סעיף ב' בהגה דאין כותבין אגב בכתובה אבל פה פראג ואגפיה כותבין אגב כמ"ש רמ"א גופיה שם בהגה דעכשיו בזמן הזה מ"מ אינה גובה מלקוחות מטלטלין מתקנת השוק והרב בעל נחלת שבעה בנוסח הכתובה הפריז על המדה לחלוק בזה על הרב ב"י ורמ"א וסמ"ע בלי טעם תפל בלי מלח וראייתו מרמב"ם והרב בעל מ"מ ולא הרגיש כי הך תקנת השוק בענין מטלטלי אגב קרקע דאינה גובה מלקוחות לא היה עדיין בימי הרמב"ם ונתחדש לנו בימי הרא"ש והראיה על זה דהפוסקים שקדמהו לא הזכירו מענין זה בשום אופן, וטעמו דגבי בע"ח לא ידע הלוקח אבל מכתובה ודאי ידע אין בו ממש ואין בו טעם לשבח דודאי גם גבי בע"ח ידע דמטלטלי אגב קרקע קלא אית ליה רק מחמת תיקון עולם דיהיו כל עולם מונעים עצמן מליקח שום דבר או חפץ מאיש אשר לוה מעות ובטלת כל מו"מ על כן תקנו תקנה זו ומכ"ש באיש אשר לקח אשה לא יהיה סיפק בידו למכור שום חפץ משלו כי מי פתי יסור הנה ללוקחו ולמחר תבוא האשה ותקחנה לכתובתה ולכך ברור ופשוט דפשיטא דשייך בזה תקנת השוק ודברים שאין בהם ממש העלה על הספר בזה ועיין בחו"מ סימן קי"ג סעיף ג' ועיין בהלכות יבום וחליצה סוף פרק ד' הביא רבינו הרמב"ם נוסח שטר כתובה וכתב בו מטלטלי אגב קרקע ולפי דעת המ"מ משמע פה דמש"כ וכבר נהגו וכו' היינו מטלטלי וקרקע בלי מלת אגב.