יש
גאונים וכו'. עיין במ"מ [הי"ב] שכתב שהרמב"ן הכריע כדעת רבינו מהירושלמי דאמר בוגרת כחבית פתוחה דמי עכ"ל וסיים בירושלמי דלקיימה אינו רשאי משום ספק סוטה והיינו משום דלאו כל הבוגרות פתחן פתוח דאיכא הכי ואיכא הכי כמ"ש במשמרת הבית א"כ הרי היא בכלל הספק והפוסקים שהשמיטו משום דירושלמי אזיל לשיטתו דס"ל אפילו בספק ספיקא אסורה אבל לדידן דקי"ל דמותרת בספק ספיקא כמ"ש הרא"ה א"כ מכל מקום בוגרת מותרת משום ס"ס ספק בתולה ספק בעולה ואת"ל בעולה שמא באונס או אינה תחתיו ומ"מ לא נח דעתי בזה דעדיין כהן שקידש בפחות מג' שנים ובעלה כשהיא בוגרת ומצא פתח פתוח תהא אסורה עליו דליכא אלא חדא ספיקא ספק בתולה ספק בעולה והוי להו להפוסקים לפרש דין זה ואפשר דס"ל דלהירושלמי לא הוי טעמא דרבן גמליאל דמהימנא משום חזקת הגוף רק הוא משום ברי ושמא ובאיסור לא שייך כן ולכך אסורה אבל לגמרא דידן דקי"ל דטעמא דר"ג משום חזקה וא"כ אף לענין איסור יש לומר כן דאוקמא אחזקתה דהיא בוגרת ואין לה פתח נעול והרי היא בתולה כתולדתה בכל אופן וחזקת הגוף וחזקת כשרות מסייעין לה.
והנה הרב בית שמואל סימן ס"ח ס"ק ג' נתקשה בדברי הרשב"א במשמרת הבית להלכות נידה גבי בוגרת דבועל בעילת מצוה ופורש דכתב דמדברי ירושלמי משמע דיש בוגרת שיש להן דמים ויש שאין להם וכן יש דפתחיהן נעול ויש דפתוח א"כ לשיטתו סוגיא דפרק אלו נערות דף ל"ו הן לגירסת רבינו חננאל והן לגירסת רש"י איך יפרש דמאי שנא טענת דמים מטענת פתח פתוח דבתרווייהו יש שני מיני בוגרת עכ"ל ונראה דרשב"א ס"ל כגירסת ר"ח והסכים נמי לדעת ר"ח בזה דמוכת עץ פתחה נעול כמ"ש התוס' בשמו דף ל"ו בד"ה אי דקטעין וכו' וס"ל כיון דאיכא בוגרת דיש להן דמים ופתחן סתום א"כ הממע"ה ויכול הבעל לטעון מספיקא לא אשלם לך אייתי ראיה דאת היה לך פתח פתוח ופסקו הדמים שלך ודלמא זנית תחתי ואפשר דס"ל דרוב בוגרות יש להן דמים ופתחן סתום והראיה מדנותנים לה זמן ארוך כל הלילה וא"כ לענין ממון במקום דרוב מסייע לחזקת ממון ודאי דאין להוציא מיד הבעל וזהו דפריך בגמרא והאמר רב בוגרת נותנין לה לילה הראשון וכיון דנותנין לה זמן ארוך כזה ש"מ דרוב יש להן הכל כמו נערה בתולה ועל זה משני בגמרא לפי מה שכתבו התוס' דף ט' ע"ב בד"ה לא דקא טעין וכו' דהקשו שם כשאומרת בתולה אני תהא נאמנת במגו דמוכת עץ בשלמא נאנסתי לא נח לה לטעון אבל מגו דמוכת עץ הא יש לה ותירצו דהוי מגו במקום חזקה דאין אדם טורח וכו' עיי"ש וא"כ בבוגרת שפיר קושיית התוס' במקומה עומדת כשהיא אומרת בתולה אני רק אצלי כלים הבתולים והרי אני מן המיעוט נאמנת במגו דמוכת עץ ומוכת עץ נאמנת ודאי דרוב הן כן כדאמרינן שם דף ל"ו כולן חבוטי מחבטו וכמ"ש התוס' ומגו במקום חזקה ליכא דאמרינן הוא אומר אמת שפתח פתוח מצא או שלא מצא דם רק היא מאותן בוגרות שכלה מהן הדמים רק דכל זה הוא בטענת דמים דאית לה מגו דמוכת עץ ולכך לית ליה טענת בתולים אבל בפתח פתוח אין לה מגו דמוכת עץ פתחה סתום וא"כ טענתה להיות מן מיעוט בוגרות דפתחיהן כחביות פתוחות אינה נאמנת ויש לו טענת בתולים ואתין דברי הגמרא שפיר.
בסימן ס"ח ס"ק ד' כתב הבית שמואל דמשמע ברמב"ם דס"ל דלא כרבינו חננאל דמוכת עץ פתחה סתום ולא היה צריך לדייק זה ממשמעות לשונו רק הוא מוכרע ומוכרח דעל כרחך לשיטת הרמב"ם הא דקתני בברייתא כתובות דף ל"ו הבוגרת ומוכת עץ אין להם טענת בתולים על כרחך בטענת פתח פתוח איירי דומיא דבוגרת דבוגרת יש לו טענת דמים לשיטת הרמב"ם ואעפ"כ קתני דאין למוכת עץ טענת בתולים ש"מ דפתחה פתוח ופשוט הוא איברא לא הבנתי דכאן אמרו בוגרת ודאי יש לה דמים ואם לא נמצאו לה דמים לא זו בלבד דמפסדת כתובתה אף גם דאסורה לכהן דליכא אלא ספק אחד ספק תחתיו ספק אינו תחתיו הרי דמחזקינן לה לודאי בעולה כשאין דם ולמה אמרו בבעל ולא מצא דם דפורש דאולי ראתה טיפת דם כחרדל וחיפהו שכבת זרע ועיין בשו"ע יו"ד סימן קצ"ג ובטור שם הא כיון דלא ראתה הרי היא בעולה ואין כאן בתולה כלל והתם מספקא ליה שמא חיפהו שכבת זרע וכאן אתה מחשב לודאי בעולה כשאינו רואה דם ויש לחלק (ד).
(ד) אמר המגיה כוונת הרב דיש לחלק דלענין טענת בתולים להפסיד כתובתה או לאוסרה עליו דחשבינן לה לודאי בעולה מיירי דטען שהיה נזהר ובדק בכל זאת שלא היה שכבת זרע לא על הסדין ולא על בגדיהם דבלא"ה לא היינו מחזקינן לה בודאי בעולה דשמא חיפהו שכבת זרע משא"כ התם דלא מיירי בטענת בתולים ולא בדק אחר זה אמרינן שמא חיפהו ש"ז לטיפת דם כחרדל והא דהקשה המחבר דוקא מבוגרת ולא הקשה כן מנערות דלכו"ע יש להן טענת דמים ומחזקינן להו בודאי בעולות אם אין להם דם והתם מספקא לן שמא חיפהו דודאי אי הוי מספקא לן בבוגרת אי יש לבתולות דם לא הוי קושייתו קושיא די"ל דהתם לענין פרישה מיירי בבוגרת מה שאינו כן השתא דאמרינן דגם בבוגרת חשבינן לודאי בעולה כשאינו רואה דם שפיר הקשה הרב.
ויש לפקפק קצת בדברי רבינו חננאל דס"ל דמוכת עץ פתחה סתום א"כ איך אמרינן בדף י"א ע"ב ור' מאיר אמאי מדמה מוכת עץ לבוגרת נדמייה לבעולה הא בעולה פתחה פתוח ומוכת עץ פתחה סתום משא"כ בוגרת אף היא פתחה סתום לדעת ר"ח דלפי גרסתו בגמרא יש לבוגרת טענת פתח פתוח וכן יש לדקדק לשיטת הרמב"ם וסייעתו דס"ל דבוגרת אית לה דמים משא"כ מוכת עץ קשיא לאידך גיסא מה פריך ורבנן אדמדמית לבעולה נדמייה לבוגרת הא בוגרת אית לה דמים ומוכת עץ לית לה דמים ושמא יש לומר משום כך אין חיבתה עליו יותר מבעולה כיון דפתחה פתוח ומה איכפת ליה לבעל בדמים כיון שפתחה פתוח אבל לדברי רבינו חננאל קשיא מה פריך לר"מ ואולי קושיית הגמרא היא ונדמייה לבעולה כגון זאת דהיא בתולה ובא אחר עליה בהטייה כשמואל דודאי מ"מ אם נשאת אח"כ לאחר דכתובתה מנה אף דפתחה סתום ועל זה משני התם אתעביד בה מעשה ודוחק.