אם אבי אמו בלבד וכו' אם אבי אביו בלבד. הלח"מ תמה דהנך הם מדברי הירושלמי והוא נגד הגמ' יבמות דף כ' דטרח למצוא שיתסרי שניות ומסיק דלא מר בריה דרבינא חתום עלייהו ואי דעת הגמרא כדעת ירושלמי הרי יש לנו ב' שניות להכניסם במנין עשרים ונראה לי דס"ל להרמב"ם כיון דאם אבי אם אשתו בכלל שניות ואם אם אבי אמו של אשתו אסורה מכ"ש אם אבי אמו וכן אם אם אב אבי אשתו אסורה מכ"ש אם אבי אביו והשתא דקורבא דקידושין דאתפלג דרא אסור מכ"ש קורבא דעצמותו ופשוט הוא ולכך כשמנה שית דרבי חייא דיש בו רביעי שבחמיו וחמותו שהוא נכלל בו הוי ליה הני בכלל ואין כאן צורך למניין אחר דהיא היא, אפס שלפי זה י"ל דהרמב"ם שכתב אם אבי אביו בלבד שסבר גם באשתו אינו אסור אלא אם אבי אביה בלבד דפסק דרבי חייא יש להן הפסק אבל לפי דעת הרא"ש דסבר דאין להן הפסק ואסור אם אבי אביה עד עולם לא ידעתי למה אם אבי אבי אביו מותר ובשו"ע אבן העזר סימן ט"ו הביא דעת הרמב"ם והרא"ש ובאם אבי אביו סתם כדעת הרמב"ם לבד וצריך להיות דס"ל דאין למידן קרובות אשתו לקרוביו דהרי התורה החמירה בקרובותיה יותר מקרוביו דאם אמה אסורה לו ואם אמו מותרת לו מהתורה וחוקה כתיב בעריות.