Benei Ahuvah on Mishneh Torah, Marriage 1:2

וליקוחין אלו מצות עשה של תורה הן ובאחד מאלו דרכים האשה נקנית בכסף או בשטר או בביאה בביאה ובשטר מהתורה ובכסף מדברי סופרים. עיין מה שכתב הרמב"ם בתשובה דלכך קרוא כסף מדברי סופרים היות נלמד מי"ג מדות ושטר הוא מהתורה דלולא י"ג מדות מגופיה דקרא נלמד דיש קידושין בלא ביאה דאל"כ ארוסה בתולה היכי משכחת לה ויותר מסתבר לומר על שטר מכסף דשטר המוציא מהדין שיכניס ולכך כתב שטר הוא מהתורה משא"כ כסף דצריך לימוד גזירה שוה נקרא מד"ס זהו תמצית כוונתו ונכון הוא (א) אלא שיש לדקדק הא ודאי דיעוד באמה עבריה דאורייתא כדכתיב ואם לבנו ייעדנה והרי היא ארוסה כמ"ש הרמב"ם בהלכות עבדים פרק ד' הלכה ט' יעוד כאירוסין ועיי"ש וא"כ לפי"ז מצינו ארוסה בתולה בתורת יעוד אמה עבריה ומנא לן דכסף או שטר קונה זולת אמה עבריה והגמרא דפריך ארוסה היכי משכחת לה שפיר פריך דלפי סלקא דעתא דבעינן קידושי ביאה ועוד כסף או שטר ותרווייהו הוא דעושין קידושין ולא אחד א"כ אף באמה עבריה אמרינן כן דאב מייעדה לעצמה ואח"כ בועל אותה או מייעדה לבנו ואח"כ בנו בועל אותה משא"כ השתא דכתיב ובעלה דבביאה לחוד מתקדשת א"כ ביעוד על כרחך בלא ביאה דאי בביאה למה לי יעוד כלל ובפרט בבן שבעל אותה למה לי יעוד דאב ועל כרחך ביעוד בלי ביאה מיירי קרא וא"כ מצינו ארוסה בתולה בתורת יעוד ואין כאן לימוד על שטר כלל מגופיה דקרא ויש לישב (ב).
(א) אמר המגיה מה שכתב הרב זהו תמצית כוונתו ונכון הוא רצונו לבאר בזה תשובת הרמב"ם שלא תקשה עליו קושיית הרמב"ן שהקשה דהא דאמרינן בגמ' דנערה מאורסה בסקילה מיירי שקדשה בשטר מסברת כיון שהוא מוציא מכניס, הוא להס"ד דבעינן כסף וביאה אבל השתא דכתיב ובעלה דנקנית בביאה לחודיה ועל כרחך נקנית גם בכסף לבד א"כ יש לומר דנערה מאורסה בסקילה מיירי בכסף לבד כמו בשטר ולפירש הרב הגאון ז"ל יתורץ קושייתו.
(ב) אמר המגיה אפשר שכיון הרב הגאון במה שכתב ויש לישב מהא דאמרינן במסכת כתובות דף מ"ד ע"ב תניא שילא שלש מדות בנערה באו לה עדים בבית חמיה שזינתה בבית אביה סוקלין אותה על פתח בית אביה כלומר ראו גדולים שגידלתם באו לה עדים בבית אביה שזינתה בבית אביה סוקלין אותה על פתח שער העיר וכו' והביאו הרמב"ם להלכה בהלכות איסורי ביאה פרק ג' הלכה ט' א"כ בנערה מאורסה ע"י יעוד לא משכחת לה באמה עבריה שזינתה אחר קידושין דהיינו אחר יעוד בבית אביה כיון שהיא אז כבר ברשות בעלה והאיך יקוים בה והוציאו אותה אל פתח בית אביה דכתיב גבי נערה מאורסה אף דאמרינן שם במתניתין דלא נאמר פתח בית אביה אלא למצוה מ"מ גבי יעוד לא יקוים המצוה כלל והאיך נאמר בקרא והוציאו אותה אלא ל כרחך דמיירי בשאר נערה מאורסה ובשטר.