1
היו שלשה נושין מנה מנה באחד. (כ"ה בספרי הרמב"ם הישנים שני פעמים מנה) נ"ב וכ"ה בבה"ג ה' דיינים (שני פעמים תיבת מנה) ונראה דהכי פירושו דכל אחד מהן הלוה לו מנה וכל אחד יודע מנה שלו ומשל חבירו אינו יודע והלוה כופר בכולם ויעידו ב' מהם שהוא חייב מנה ואף שכל אחד יודע בוודאי שהוא חייב מנה עכ"פ ויוציאו מנה ויחלוקו. ע"ז נאמר מדבר שקר תרחק דאף שכל אחד יודע שהלוה חייב עכ"פ מנה מ"מ זה אינו יודע שהוא חייב לחבירו וא"כ כשהוא מעיד שהוא חייב לחבירו מנה הוא שקר. וע' באלפס שבועות שם. [וגירסא הישנה באלפס שם כדי שיוציאו מנה מנה לכל א' וא' מנה ויחלקו. נראה לפרש שיהיו גומלין היום זה ומחר זה והיינו שהוא חייב מנה מנה לכל אחד. ויתבענו היום זה וביום אחר יתבענו חבירו ויהיו השנים עדים אך המפרשים הגיהו שם באלפס]: