Beit Yosef, Yoreh De'ah 81:12

טריפה שינקה מן הכשרה חלב שנמצא בקיבתה מותר וכו' בס"פ כ"ה (קיו:) תנן כשירה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה וטריפה שינקה מן הכשירה קיבתה מותרת מפני שכנוס במעיה ובגמרא (שם) אסיקנא דכשרה שינקה מן הטריפה מעמידין בקיבתה וכ"ש טריפה שינקה מן הכשרה מ"ט חלב המכונס בה פירשא בעלמא הוא וכתב הרא"ש על זה זו היא גירסת הרי"ף ז"ל וכן פירש בשמעתין דכחל דההיא דקיבה שבשלה בחלבה אסורה קודם חזרה נשנית וכן נ"ל לגירסתו דכשרה שינקה מן הטרפה קיבתה אסורה קודם חזרה נשנית ולא משמע כן דכשרה שינקה מן הטרפה וטרפה שינקה מן כשרה משמע שנשנו כאחד ועל שניהם מפרש הטעם מפני שכנוס במעיה ורש"י לא גריס ליה ואין הלשון מוכח כגירסת (רש"י) [הרי"ף] אלא שהוגה אחר כך בספרים ור"ת היה אומר דלגירסא זו יש לחלק דהא דקאמר הכא פרשא בעלמא הוי היינו חלב הקרוש הנמצא בקיבה ומתניתין כשרה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה וקיבה שבשלה בחלבה מיירי בחלב צלול הנמצא בקיבה דההוא חלב גמור הוי עכ"ל. ומ"ש דכשרה שינקה מן הטריפה וטריפה שינקה מן הכשרה משמע שנשנו כאחד וכו' היינו לומר שקשה על גירסא זו מדאקשיה בגמרא רישא דמתניתין דקתני קיבת נכרים ושל נבלה אסורה אסיפא דקתני טריפה שינקה מן הכשרה קיבתה מותרת ופריקו דל"ק כאן קודם חזרה כאן לאחר חזרה וכיון דטרפה שינקה מן הכשירה וכו' אחר חזרה מיתניא ממילא כשרה שינקה מן הטרפה וכו' נמי אחר חזרה נשנית דהא תרוייהו כחדא מיתנו ואתרוייהו יהיב טעמא דמפני שכנוס במעיה והרשב"א והר"ן ג"כ תמהו על גירסת הרי"ף וכתבו שר"ת תירץ לחלק בין צלול לקרוש וטעמא משום דצלול כיון דמן הטרפה בא ועדיין הוא צלול לאו פירשא הוא אבל כשנקרש יוצא מתורת חלב והוי פירשא בעלמא וכ"כ התוס' ואין זה דעת הרי"ף שהוא כתב דלמשנה אחרונה קיבה שבשלה בחלבה מותרת אלמא ס"ל דאליבא דהלכתא אפי' צלול שריא והעלה הר"ן דלשון זה אינו מעיקר הגמרא ובקצת נוסחאות כתוב במסקנא מעמידין בקיבת נבלה ובקיבת טריפה שינקה מן הכשרה ולא בקיבת כשרה שינקה מן הטריפה וטעמא משום דחלב הכנוס בבהמה לאו כבהמה שנמצא בה דיינין ליה אלא הרי הוא כמונח בקערה ודינו כמקום שבא משם ודין חלב גמור יש בו לכל דבר ע"כ נראה שכך הוא דעתו לאסור ושלא לחלק בין קרוש לצלול כלל ודעת הרמב"ם כדעת הרי"ף שכתב בפ"ד מהמ"א קיבת הנבלה וקיבת הטמאה מותרת מפני שהיא כשאר הטנופת שבגוף ולפיכך מותר להעמיד הגבינה בקיבת שחיטת העכו"ם ובקיבת בהמה וחיה טמאה אבל עור הקיבה הרי הוא כשאר המעים ואסור וכתב ה"ה שלדעתו ולדעת הגאונים אע"פ שחלב זה צלול אינו אלא פרשא בעלמא וכ"נ מדברי הרמב"ם עצמו בפ"ט ולענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם מסכימים להתיר אפילו בצלול הכי נקיטינן וכן נהגו : "A treifah (a non-kosher animal) that nursed from a kosher animal, the milk found in its stomach is permitted, etc.
In chapter 25 of Bekhorot (62b), it is taught that if a kosher animal nursed from a treifah, its stomach is forbidden. However, if a treifah nursed from a kosher animal, its stomach is permitted because it is absorbed into its digestive tract. In the Gemara there, it is concluded that a kosher animal that nursed from a treifah should be treated as if the milk is absorbed in its stomach. Certainly, if a treifah nursed from a kosher animal, it is permissible because the milk collected in it is only considered a superficial layer.
The Rashba wrote about this that this is the interpretation of the Rif, and he explained in this context that the case of a stomach cooked in its milk is forbidden before it has been returned and repeated. However, it seems from his wording that a kosher animal that nursed from a treifah and a treifah that nursed from a kosher animal are treated together, and the reason given for both is that it is absorbed in its digestive tract.
Rashi did not include this in his text, and the wording does not strongly support the Rif’s interpretation. Later editions of the books have corrected this. R’T (Rabbi Tam) said that according to this interpretation, there is a distinction: the term ‘superficial layer’ refers to milk that has congealed in the stomach, and the Mishnah’s case of a kosher animal nursing from a treifah refers to clear milk found in the stomach, which is considered complete milk.
The difficulty in the Rif’s interpretation is that the Gemara asks on the Mishnah's statement that the stomachs of non-Jewish and dead animals are forbidden. But the Mishnah says that if a treifah nursed from a kosher animal, its stomach is permitted. The Gemara answers that this is not a contradiction: the Mishnah’s first part refers to before it was returned (repeated), while the second part refers to after it was returned.
The Rashba and the Rosh were also puzzled by the Rif’s text and wrote that R’T’s answer to distinguish between clear and congealed milk is correct. The reason is that clear milk that comes from a treifah is still clear and not considered a superficial layer. But once it has congealed, it is considered superficial. This is supported by the Tosafot. However, the Rif’s opinion was that according to the last Mishnah, the stomach cooked in its milk is permitted, indicating that even clear milk is allowed.
The Rambam's view aligns with the Rif's, stating in the fourth chapter of the laws of Ma'achilot Asurot that the stomach of a non-Jewish or a non-kosher animal is permitted because it is similar to other waste in the body. Therefore, it is permitted to use the stomach of an animal slaughtered by a non-Jew and the stomach of a non-kosher animal, but the skin of the stomach is like other intestines and is forbidden.
The Kesef Mishnah wrote that according to the Rambam and the Geonim, even clear milk is considered a superficial layer. This is consistent with the Rambam’s words in the ninth chapter.
Regarding the law, since both the Rif and the Rambam agree to permit even clear milk, we follow their view, and this is the practice."