1
ומ"ש מאי מברך הרב את ריבנו וכו' ג"ז שם וכתב הר"ץ יש לתמוה ברכה זו למה פותחת בברוך שהרי היא סמוכה לברכה שלפניה דהא מגלה ודאי לא מפסק' כי היכי דלא מפסיק ק"ש בברכותיה דמש"ה חשבינן ברכה אחרונה שלה סמוכה לחברת' י"ל דהאי ברכה אחרונה לאו אקריאת מגילה אלא ברכה בפ"ע שנתקנה על הנס: כתב באורחות חיים אע"ג דאין חותמין בשתים הני שתים שייכי אהדדי ואין תשועה שלימה אלא בשתיהן אחת שנפרע לנו ואחרת גדולה מזו שהושיענו ולא נפקד ממנו איש כדכתיב ואיש לא עמד בפניהם וכתב ע"ש ירושלמי לא אמרו ברכה לאחריה אלא בצבור :