ומ"ש רבינו ואם עשויה כמבוי מפולש עושה פס ד' וכו' כבר נתבאר וכתב הר"ן גבי הא דאמר רבא סיכך ע"ג מבוי שיש לו לתי כשירה מוכח בגמרא שהעושה סוכתו בכה"ג כיון שאינה מפולשת לגמרי כמו העושה סוכתו במבוי באמצע החצר רחוק מדפנות החצר נתרת בטפח שוחק פחות מג' סמוך לדופן כשם שניתרת בו סוכה דאית לה שתי דפנות דעריבן ולא הצריכו פס ד' אלא בסוכה שהיא מפולשת ואין דופן אמצעי כנגדה: וכתב עוד דמדאמר רבא וצריכה נמי צורת פתח איכא למידק שאין צורת הפתח מתיר בשתי דפנות של סוכה אע"פ שהוא מתיר לשבת ולכלאים דא"כ מאי קולא דדופן ג' הרי לבוד וצורת פתח בכל הדפנות הן מתירין אלא ודאי אין צורת פתח מתיר ומשלים שיעור דופן בסוכה אלא בדופן שלישית בלבד דמחמרינן בהא בסוכה משבת ולפ"ז צריך ליזהר שלא יהא בכל קרנות הסוכה פתחים כיון דבעינן שתי דפנות דעריבן בסוכה העשויה כמבוי נמי ע"י פס ארבע הא איכא שתי דפנות דעריבן וכבר כתבנו שאין צורת פתח מועיל לסוכה משום דופן אע"פ שמועיל לשבת וכלאים נמצא כשיש פתחים בד' דפנותיה ליכא ב' דפנות דעריבן וכ"נ ממ"ש הר"ב אלברצילונ"י בשם גאון שאין צורת פתח מועיל להשלים שיעור דופן בשתי דפנות הסוכה ובר מן דין צריך ליזהר לפי פי' הרי"ף בההיא דאמרי' בפ"ק דעירובין (יא.) צורת פתח שעשאה מן הצד לא עשה ולא כלום אע"פ שאין פירושו מחוור כמ"ש בסמוך בס"ד עכ"ל: כתב המרדכי נראה לראבי"ה שאם מגיעים הקנים העומדים לצורת פתח עד לסכך אע"פ שאין קנה ע"ג כשר. וכתב עוד היכא דאיכא ג' מחיצות א"צ צורת פתח ולא נהגו אלא לנוי בעלמא כדאמרינן עשה סוכה נאה :