כתב לה דלא נדר וכו' בפרק הכותב פליגי אמוראי אליבא דת"ק היכא דלא פטרה ממנו ומיורשיו בפירוש אלא אמר הני לישנא דלא שבועה או נקי שבועה דרבי זכאי החמיר על האלמנה דבין דלא שבועה בין נקי משבועה מנכסי משביעין אותה מנכסי אילין אין משביעין אותה ואבא שאול בן אימא מרים אמר דמדינא בכל לשון שכתב לה בסתם ג"כ אין היורשים משביעין אותה אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה ואמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כאבא שאול בן אימא מרים השתא שמעינן דלית הילכתא כר' זכאי אליבא דת"ק ולפיכך אפילו אמר מנכסי אילין דמשמעותיה דאף מן היורשין פטרה אפ"ה הזקיקוה שבועה ולכאורה משמע דה"ה כשפטרה בפירוש ממנו ומיורשיו נמי הזקיקוה שבועה לאבא שאול דהלכה כמותו והכי משמע בסוגיא (דף פ"ח) דאוקימנא הא דתנא בסיפא דר"ש אמר כל זמן שתובעת כתובתה היורשין משביעין אותה דפליג את"ק דאמר כשפטרה ממנו ומיורשיו דאין היורשים משביעין אותה וקאמר ר"ש דהיורשים משביעין אותה וקמיפלגי בפלוגתא דאב"ש ורבנן ר"ש כאבא שאול ורבנן כרבנן אלמא דאף בפטרה בפירוש ממנו ומיורשיו קאמר אבא שאול דהיורשים משביעים אותה אלא דרב אלפס כתב דאע"ג דאבא שאול גופיה ס"ל הכי מ"מ אנן קי"ל הלכה כסתם משנה דכשפטרה בפירוש ממנו ומיורשיו דאין משביעין אותה ולא פסק ר"נ אמר שמואל הלכה כאבא שאול אלא בדלא פטרה בפירוש דאפי' א"ל דלא שבועה נקי שבועה ואפי' אמר מנכסי אילין הזקיקוה שבועה דלא כת"ק אליביה דרבי זכאי דאף בזו אין היורשים משביעין אותה אלא בזו הלכה כאבא שאול וכך כתב הרא"ש לפרש דעת האלפסי ע"ש אלא שמ"ש הרא"ש לשם ומיהו היכא דפטריה בהדיא מן היורשים מודה אבא שאול דמשמע דרב אלפס מפרש כך והא ליתא דא"כ למה כתב הרי"ף אמאי דקאמר שמואל הלכה כאבא שאול ה"מ דכתב לה דלא נדר וכו' אבל אי כתב לה בין ממני בין מיורשי גובה בלא שבועה כסתם מתניתין וכולי דאמאי תלאה בסתם מתניתין תיפוק ליה דאבא שאול גופיה מודה היכא דפטרה בהדיא דגובה אלא ודאי דאבא שאול אינו מודה אלא דאנן לא סבירא ליה כאבא שאול אלא בהך לישנא דלא שבועה וכו' אבל כשפטרה בהדיא קיימא לן כסתם מתניתין ולשון הרא"ש צריך לפרשו דלאו דוקא מודה אבא שאול ממש קאמר אלא רצה לומר דמ"ש אבא שאול אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים וכו' מודה אבא שאול שלא שמע שחכמים הזקיקוה שבועה אלא כשאמר בלשון הזה ולכן פסק שמואל כאבא שאול שאמר שהזקיקוהו שבועה כשאמר בלשון הזה אבל אב"ש גופיה ס"ל דאפי' פטרה בהדיא ממני ומיורשי משביעין אותה שהרי לאבא שאול אין שום חילוק בלשונות אלו דבכל ענין משמעות שפוטר אותה מכל שבועה ממנו ומיורשיו אלא שחכמים הזקיקוה שבועה דלפי זה ה"ה בפטרה בהדיא גם מיורשיו משביעין אותה לאבא שאול ומ"ש עוד הרא"ש לדעת רב אלפס דמ"ש בגמרא ר"ש כא"ש פי' בשיטת א"ש קאמר ועדיפא מיניה וכו' היינו בשיטת א"ש שאמר בשם חכמים שהזקיקוה שבועה כשאמר בלשון הזה דלא שבועה וכו' ואפי' תפרשלשון הרא"ש כפשוטו דלרב אלפס אבא שאול חולק את"ק מ"מ רבינו לא ס"ל הכי אלא כפשט לשון הרי"ף דחולק אתנא דמתניתין ובחדא פסק שמואל כאבא שאול כשאמר לה בלשון דלא שבועה ובאידך בשא"ל בפי' דפטרה ממנו ומיורשיו פסק כסתם מתניתין ולפי זה ניחא הא דכתב רבינו הך דר' זכאי דהציע תחלה הך דר' זכאי דהחמיר על האלמנה שהזקיקוה שבועה לתנא קמא דמתניתין כשלא אמר מנכסי אילין ואח"כ כתב דאבא שאול פליג את"ק דאפי' פטרה בפירוש מן היורשים נמי משביעין אותה שהרי כשאמר מנכסי אילין לכ"ע משמעותיה דפטרה אף מן היורשין ואמרו חכמים דמשביעין אותה א"כ כשפטרה בפי' מן היורשים נמי משביעין אותה לא"ש ולאחר שהציע פי' דברי ת"ק לר' זכאי ופי' דברי אבא שאול חזר וכתב מחלוקת הגאונים בפסק הלכה והוא דרב אלפס פסק בפטרה בפירוש כת"ק דאין משביעין ובלא פטרה בפירוש משביעין כאבא שאול אבל ר"ח ור"י פסקו לגמרי כאבא שאול דאפי' בפטרה בפי' מן היורשין נמי משביעין דלדעת רבינו לא נחלקו בפי' דברי אבא שאול דלכ"ע אבא שאול גופיה ס"ל דהזקיקוה חכמים שבועה אפי' כשפטרה בפי' מן היורשים אלא דלרב אלפס לא פסקינן כאבא שאול אלא בדלא פטרה בפי' אבל כשפטרה בפי' הלכה כת"ק כסתם מתניתין ולר"ח והרא"ש הלכה כאבא שאול לגמרי דמשביעין אותה אפי' פטרה בפי' מן היורשין ודלא כמשמעות דברי הרא"ש ובזה נסתלקו התרעומות שהתרעם הרב ב"י על דברי רבינו והם באמת וצדק: