זכורני כשהייתי תינוק וכו' תימא דבגמרא ספ"ב דכתובות איתא והוציאני מבית הספר וכן בסמוך זכורני כשהייתי תינוק שראיתי לפלוני טובל שנינו ושהי' איש פלוני יוצא מבית הספר לטבול ולאכול בתרומה ורבינו השמיטו ובגמר' משמע דדוקא קאמר מדפריך ודלמא עבד הוא ופריק מסייע ליה לריב"ל דאמר אסור לאדם שילמד את עבדו תורה ומסיק דאע"ג דאדם מניח לעבדו לעסוק בתורה מ"מ אינו נוהג בו מנהג בנים להיות יושב בבית הספר אלמא דיוצא מבית הספר דוקא תנן הא לאו הכי חיישינן דלמא עבד כהן הוא וכ"כ התוס' וכ"כ האלפסי והרא"ש להך קושיא ופירוק' דמסייע ליה לריב"ל וכ"כ הרמב"ם והסמ"ג דאין לתרץ דהך קושיא ופירוקא לר"מ היא אבל לרבנן וקי"ל הכי דכל המשפחות בחזקת כשרות הן אין לחוש שמא עבד הוא דהא הכא מיירי באיש נכרי דאין לו חזקת משפחות כדפי' בסעיף א' ואיכא למיחש דילמא עבד הוא אף לרבנן ונראה דדעת רבינו מדקאמר בפרק נושאין דאין חולקין לאשה תרומה בלא בעלה משו' גרושה ובעבד קאמר טעמא אחרינא דלמא אתי לאסוקי' ליוחסין ולא קאמר נמי טעמא שמא ישאל גם לאחר שישתחרר אלמא דלא שכיח שישאל תרומה לאחר שישתחרר לא בתורת עבד ולא בתורת כהן כי ירא פן יבדקוהו ויתברר שהוא עבד כו' כמ"ש התוס' לשם ובפ' נושאין והשתא ס"ל לרבינו הא דנקט מתניתין יוצא מבית הספר לאו דוקא דבלאו הכי נמי לא חיישינן דילמא עבד הוא דאם היה עבד לא היה שואל עכשיו תרומה פן ידבקוהו וכו' וא"כ הך עובדא נמי דהיה מל"ת ואמר זכורני כשאני תינוק וכו' הא דנקט והוציאני מבית הספר לאו דוקא אלא המעשה שהיה כך היה והא דפריך ודילמא עבד כהן הוא הו"מ לשנויי דלא חיישי' להא אלא דעדיפא מינה משני דאפילו את"ל דחיישינן אפילו הכי ל"ק דכיון דלומד תורה ונוהג בו מנהג בנים לאו עבד הוא וע"ד זה ישבתי מה שקשה בסימן ו' סעיף ב' ע"ש: