והמנעל צריך שיהא כולו של עור וכו' מימרא דרב בפרק מ"ח סנדל התפור בפשתן אין חולצין בו שנאמר ואנעלך תחש וז"ל הרא"ש פירש"י בלשון ראשון שיש תחתיו בגד כמו שנותנין לבד בתוך המנעל בימות החורף ולא נהירא לי דלא גרע מסנדל של עץ דקתני מתני' דהחליצה כשרה ואוקמה אבוה דשמואל במחופה עור וד"ה ואביי נמי אוקי הך ברייתא דקב הקיטע כרבנן ובמחופה עור ונראה דלשון שני שפירש שתפרו במשיחה כעין שלנו דבעי' כוליה עור גם נראה דאין חולצין בו לכתחלה קאמר דדרשא דתחש אסמכתא בעלמא היא עכ"ל ונ"ל דלשון גם נראה וכו' ה"פ דאף ללשון שני ודאי דכשרה דיעבד דאין חולצין לכתחלה קאמר וא"כ לפ"ז פשיטא ג"כ דלא קשיא ללשון ראשון דלא גרע מסנדל של עץ במחופה עור דכשרה דהתם נמי כשרה דיעבד אבל לכתחלה לא ומ"מ צריך יותר ליזהר שלא יהא תפור במשיחה של פשתן דא"כ לא הוי כולו של עור אבל אם כולו של עור אלא שתפור בו בגד בפנים אע"פ דלכתחלה יחלוץ באותו שאין בו בגד מ"מ אם אין שם מנעל אחר אלא שתפור בו בגד יחלוץ בו דזה חשוב דיעבד מה שאין כן בתפור במשיחה של פשתן דאין חולצין בו כלל לכתחלה אפי' אין שם אחר וזה שכתב רבינו תחלה והמנעל צריך שיהא כולו של עור לפיכך צריך לתופרו בעור ואח"כ כתב ולא יהיה תפור בו בגד מלפנים ולא כתב וצריך שלא יהיה תפור בו בגד מבפנים והיינו כדפי' לחלק בין זה לזה בלכתחלה גם הרמ"ה בסמוך מחלק ביניהם בדיעבד דבתפור בפשתן אפי' בדיעבד פסול כיון דאין כולו של עור ובתפר בו בגד מבפנים כשר בדיעבד אבל להרא"ש ורבינו תרוייהו כשרים בדיעבד כמ"ש בסמוך אלא דבלכתחלה איכא לחלק ביניהם כדפרישית נ"ל ועיין לקמן בסעיף י"ג מ"ש עוד בדין זה: