ה"ז גיטך ע"מ שתחזיר לי הנייר מגורשת וכולי ברייתא שם (דף ע"ה) ומביאו פ"ב דגיטין (דף כ') ומפרש רב אשי דאע"ג דבתנאי ומעשה בדבר אחד המעשה קיים והתנאי בטל מ"מ הכא כיון דאומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי אם כן כשהחזירתה לבסוף דאז נתקיים התנאי אז הוי גט משעה שבא לידה וז"ש רבינו מגורשת ותקיים תנאה כלומר אין הטעם הכא דמגורשת משום דתנאי ומעשה בדבר אחד הוא והתנאי בטל והמעשה קיים אלא מגורשת היא כשתקיים התנאי דתחזירהו לבסוף ותהא מגורשת למפרע משעה שקבלה הגט מידו אבל אם לא תקיים התנאי אינה מגורשת אבל תימה דאם כן סותר רבינו את מסקנתו שכתב בסימן ל"ח כר"ח והרא"ש דאפי' במעכשיו ובע"מ לא הוי תנאי עד שיהא בו כל דיני תנאי ואם כן לפ"ז הכא דהתנאי והמעשה בדבר א' הוא המעשה קיים ואינה צריכה לקיים התנאי היפך מ"ש כאן מגורשת ותקיים תנאה ואעפ"י דאיכא לחלוק בינה לבין שאר דיני תנאים דא"צ לקיים התנאי אפילו בע"מ לתנאי ומעשה בדבר אחד דצריך לקיים התנאי בע"מ ובמעכשיו מטעם שפי' רש"י והתוספות שם בפ' מ"ש ופ' המביא מ"מ מדברי הרא"ש בפ' כשהביא דברי ר"ח ושכן עמא דבר משמע דכל דיני תנאים שוה והכי מוכח ממ"ש הרא"ש פ' י"נ וצ"ע: