1
פירש ע"מ שתשמשי או שתניק ב' שנים וכו' נראה דב' שנים דנקט משום דבהנקה הוי שיעורה בסתם ב' שנים ואם מת אחר שהניקה יום א' אם הוי גט ובמפרש ב' שנים ומת בתוך הזמן אינו גט דנתכוין לצעורה כיון דפירש ב' שנים והשתא לפ"ז נמי בע"מ שתשמשי אבא בסתם דכל ימי חייו משמע ואם מת האב לאחר ששמשה יום א' הוי גט מ"מ אם פירש ואמר ע"מ שתשמשי כל ימי חייו אם אביו אינו חפץ בשימושה אינו גט ואף ע"ג דאיכא למימר דלא נתכוין לצעורה שהרי אמר ע"מ שתשמשי כל ימי חייו דמשמע דאמר כך לפי שאביו צריך שישמשו אותו כל ימי חייו אפי' הכי אין לחלק בין זה לזה אלא מסתמא לצעורה נתכוין אלא שלא נתכוין לצערה בחנם אלא לכשיצטרך ואפ"ה כיון דלא היה צריך לפרש ופירש כל ימי חייו אינו גט: