ומ"ש וא"צ שיראה אח"כ ויכירנה וכו' כך העלה הרא"ש במסקנתו פ"ק ואיכא לתמוה טובא דמשמע מדברי ר"א ורב אשי והרא"ש ורבי' דבעינן דהשליח שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם שיהא מעיד על שיטה ראשונה לפחות או קן קולמוסא דנכתבת לשמה וזה היפך משמעות הסוגיא ודעת הרא"ש עצמו וגם היפך דעת שאר כל הפוסקים זולתי הראב"ד דהלכה כרבא דאין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם אלא משום דאין עדים מצויין לקיימו אבל לשמא אין בקיאין לשמה לא חיישינן וכמו שנתבאר בתחלת סימן זה ומה שתירץ ב"י אינו מתקבל לע"ד. אבל הרשב"א בחידושיו כתב ליישב זה דהא דאמר אפי' שיטה אחת לשמה לאו למימרא דחיישינן דנכתב שלא לשמה ושיהא השליח צ"ל בפני נכתב ובפני נחתם משום חשש שלא לשמה אלא דלפי דודאי לשמה בעינן קאמר שיטה אחת לשמה ור"א ה"ק א"צ לעמוד על כולו אלא אפי' לא נכתב מגט זה שצוה הבעל לכתוב לשם אשתו אלא שיטה אחת חזקה אותו שהתחיל הסופר לכתוב הוא שמסר לו ולא אחר ועוד האריך ע"ש (בדף ט') והרא"ש ורבינו נמשכו אחר לישנא דתלמודא ודעתם ג"כ בפי' דהך לישנא כמו שפי' הרשב"א ופשוט הוא:
×
Support Sefaria
Dear Friend,
Since we launched our campaign two weeks ago, more than 275 users have become sustaining monthly donors. This puts us more than halfway toward our goal of recruiting 500 new monthly donors by Shavuot!
Please consider joining today. Your monthly support is vital for the maintenance and growth of Sefaria's library, and for making Torah accessible to millions of people year round.