וזהו נוסחו בכך וכך בשבת כך וכך לירח פלוני כתב בסדר הגט כותבין כך בשבת ולא לשבת כי אז איפשר למיטעי שעם השבת קאמר וגבי לירח דליכא למיטעי כותבין לירח עכ"ל למנין כתב המרדכי למנין בחד יו"ד שאנו מנין בלא וי"ו וכ"כ הריב"ש בתשובה: למנין שאנו מנין בו כאן כתב בסדר גיטין יש כותבין מנין בו ויש שאין כותבין בו וכן נוהגין וכתב הר"י מינץ בסדרו שמהרי"ל פסל גט שהיה כתוב בו והיה מקום הנהוג שלא לכתבו עכ"ל מיהו בשעת הדחק אין לחוש מהרמ"א. מתא דיתבא בחד יו"ד מרדכי ותוס' ואשיר"י פרק המגרש וכתב ב"י ואם כתבו ב' תיבות די יתבא נראה דכשר. אנא פלוני וכו' בסדר גיטין ולא יכתוב איך אנא וכדעת הרא"ש ורבינו. אנא פלוני בר פלוני וכו' בסדר גיטין לא יכתוב בר אלא בן פלוני וע"ש הטעם וכן נוהגין וכתב מהרי"ק בשורש מ' דאי כתב בר כשר אנא פלוני בן פלוני דממתא פלוני דיתבא על נהר פלוני וכל שום אוחרן וכו' כן כתב הרמב"ם בפ"ד והרא"ש בסדר הגט דכותבין דממתא פלוני וכו' קודם וכל שום וכו' אבל מנהג שלנו אינו כן אלא אנא פלוני ב"פ וכל שום וחניכא וכו' העומד היום וכו' וכן הוא באלפסי פרק המגרש ועיין במ"ש בכתבים דמהרא"י בזה בסימן רמ"ז ומביאו ב"י לקמן: בדלא אניסנא כתב מהרי"ו בסדרו אניסנא ביו"ד וכתב ה"ר ירוחם ח"ב אם כתב בדלא אניס אינו פסול: ושבקית ופטרית ותרוכית וכולי כתב מהרא"י בפסקיו סימן רכ"ח דיש לכתוב בתחילה שפ"ת ואח"כ פש"ת ואח"כ תש"פ וע"ש הטעם וכתב ב"י דכך יש לנהוג מיהו אם שינה אין עיכוב בדבר. דמתקריא וכולי חסר יו"ד אצל מ"ם כך הוא בסדר גיטין ודלא כיש שכתבו דמיתקריא ביו"ד מיהו אם שינה אין עיכוב בדבר. דהוית אנתתי מן קדמת דנא כתב בתיקון ישן דאם כתב דהוית אנתתי ולא כתב מן קדמת דנא הגט כשר דהוית נמי לשעבר משמע עכ"ל ובהגהות אלפסי פרק המגרש (דף ת"ר ע"א) דאם לא כתב דהוית אנתתי מן קדמת דנא אלא פלונית אנתתי סתם ה"ז גט כשר. אנתתי בלא יו"ד אחר אלף יתיכי ג' יודין בנפשיכי ב' יודין ויש נוהגין בחד יוד ועיין במ"ש מהרי"ק בשורש צ"ח. וכתב בתרומת הדשן סימן רכ"ט דבגט של ארוסה צריך לכתוב ארוסתי לכל הפחות לכתחילה עכ"ל וכן הוא בחידושי אגודה וע"ל סימן קכ"ב בתשובת הרשב"א בענין זה וכ"כ הרבי' ירוחם וכתב ב"י דה"ה אם כתב לאשתו דהוית ארוסתי כשר בדיעבד וצ"ע. כתב ב"י דהוית אנתתי בטופס הרי"ף והרא"ש והסמ"ג ורבי' דהוית תיבה אחת אבל בטופס הרמב"ם כתב די הוית שתי תיבות. ותרוכית כתב ב"י כ"כ בטופס הרמב"ם והרא"ש והרבי' ירוחם ורבינו בוי"ו אחר הרי"ש וכן הוא בכל בו וכתב דצריך לארוכי לוי"ו שלא יהא נראה כיו"ד ויהא נראה תריכין ודלא כתשובת הרמב"ן בסימן קמ"א דמשמע משם שצריך לכתוב תריכית. ועל ליכי כתב בכל בו שצריך ליכי בב' יודי"ן וי"א בחד יו"ד לכי כתב הר"ן פ' המגרש (דף ת"ר ע"א) ואי כתב ואת תהא רשאה עדיף טפי מתיהויין וכן הוא בספר העיטור למהך כתב בסדר גיטין ויזהר הסופר שלא יאריך גגה של ך' של למהך כי אז נראה כרי"ש כי רגל של ך' צריך להיות כפל מן הגג עכ"ל: כתב מהרא"י סימן קמ"ג דצריך לכתוב הרי את מותרת לכל אדם בחדא שיטתא מיהו אין הגט נפסל משום כך ואפי' לכתחלה נותנין הגט וכתב הכלבו דצריך לכתוב מותרת: