שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה בו. פ"ק דמציעא ולאו דוקא שטר בעדים אלא ה"ה כתיבת ידו וע"ל בסימן מ"ח: ואם אמר לו הלוה פרעתיו וכו'. מפורש ר"פ ח"ה (דף ל"ב): ומ"ש מפני שלא היו טובות או שתחליפם לי וכו'. שם אבל א"ל הדרתינהו ניהלך מחמת דהוו שייפי וסומקי אכתי איתיה לשיעבודא דשטרא ופירשב"ם דהוו שייפי. נישוף צורתם ולא היו יוצאין בהוצאה וסומקי האדים נחושתן יותר מדאי נמצא שעדיין לא פרעו וכו' נראה דה"ק ל"מ היכא דנישוף צורתן שאינן יוצאין בהוצאה כל עיקר אלא אפילו סומקי דיוצאין ע"י הדחק אפ"ה אין שיעבוד השטר בטל שאילו היה מכיר בהן לא היה מקבלם וכדכתב ה"ה פי"ד ממלוה ע"ש הר"ר יונה וזהו דעת רבינו דכתב מפני שלא היו טובים והיינו דנישוף צורתם או שתחליפם לי והיינו מפני דהוו סומקי ואפ"ה לא בטל השטר בכך. ובמקצת ספרים כתוב מפני שלא היו טובות שתחליפם לי ולא קתני אלא חדא דהיינו סומקי דקרי להו שלא היו טובות אבל אינן מעות רעות כיון שיוצאין ע"י הדחק ולפי זה לא נקט רבינו בדבריו היכא דנישוף צורתן דפשיטא דלא בטל השטר: