המצניע וכו'. ברייתא שם וכדפי' ר' יוחנן דבכותל רעוע חייב המצניע דהו"ל לאסוקי אדעתיה דכותל זה עומד לסתרו ויפול לר"ה ופשע בשמירת נזקיו: ומ"ש אם הזיקו בשעת נפילה חייב בעל הכותל בכל ענין. אפי' בכותל רעוע. נראה דלמד כך מדברי הרא"ש דכתב דבכותל רעוע ה"ט דפטור בעל הכותל משום דלא עשה מעשה שראוי להתחייב כי סתר את כותלו וממילא נפלו לר"ה והראשון הו"ל כאילו השליכן לר"ה כמו אבנו וכו' שנפלו ברוח מצויה לר"ה והזיקו לאחר נפילה עכ"ל אלמא דדוקא כשנפלו ממילא לר"ה התם הוא דפטור דלא עשה מעשה שראוי להתחייב אבל כשסתר את כותלו והזיקו בשעת נפילה עשה מעשה בידים שראוי להתחייב בה ודמי למוצא בור מגולה וטעמו וחזר וחפרו דפטור הראשון וחייב השני דבמה שחזר וחפרו עשה מעשה בידים שראוי להתחייב בה כמ"ש הרא"ש לשם: ומ"ש דבכותל רעוע בעל הקוץ ואין בעל הכותל צריך להודיעו. פי' אפילו כשידוע לבעל הכותל מי שהצניע קוצותיו אפ"ה סותר את כותלו כיון שהוא רעוע וא"צ להודיע שיבוא ויטול קוצותיו והכי אסיק רבינא התם דהמכסה בורו בדליו של חבירו בא בעל הדלי ונוטל את דליו ולא איבעי ליה לאודועי לבעל הבור אף ע"ג דידע ליה דהמכסה הוא הפושע בתחלה דהו"ל למידע שבעל הדלי יבוא ויטול דליו וה"נ בעל הקוץ פשע בתחלה דהו"ל למידע שזה יבוא ויסתור כותלו הרעוע העומד ליסתר אבל בכותל בריא דלא פשע בעל הקוץ בשמירת נזקיו כיון דאין הכותל עומד ליסתר בעל הכותל חייב דפושע הוא במה שלא הצניע הקוצים והזכוכית מקודם שיסתר כותלו. ועיין בנ"י דין נפלה כותל מאליו והיה רעוע או בריא: