שני קדרין וכו'. משנה פרק המניח ב' קדרין וכו' הראשון חייב בנזקי שני ובגמ' א"ר יוחנן מתני' אפילו לרבנן דנתקל לאו פושע הוא אלא אנוס הוא ופטור הכא חייב שהיה לו לעמוד ולא עמד ר"נ בר יצחק אמר אפילו תימא לא הו"ל לעמוד הו"ל להזהיר ולא הזהיר ור"י אמר כיון דלא הו"ל לעמוד לא הו"ל להזהיר דטריד ופסק האלפסי כר"י והרא"ש פסק כר"נ בר יצחק וע"ש בטעמו ומיהו כיון דהרמב"ם פרק י"ג מנזקי ממון והגהות אשיר"י בשם מהרי"ח והא"ז פסקו כר"י וכרי"ף הכי נקטינן: ומ"ש ואם היה יכול לעמוד וכו' כתב רב אלפס שגוף הראשון חשוב כאדם המזיק וכו' וכ"כ הרמב"ם. דברי רבינו בזה הוא ע"פ מה שהבין הרא"ש מדברי רי"ף והוא פי' דחוק גם מ"ש על זה וכ"כ הרמב"ם ליתיה בספרי הרמב"ם שבידינו פי"ג דנזקי ממון אלא כ"כ לשם הראשון חייב בנזקי גופו של שני בין שהוזק בגופו של ראשון שמוטל בארץ בין שהוזק במשאו והשני חייב בנזקי גופו של שלישי אם הוזק בגופו של שני אבל אם הוזק במשאו של שני שנפל פטור שהרי א"ל השני בור זה שהוא משאי אין אני הכורה אותו שהרי הראשון הפיל השני עם משאו עכ"ל וכך הוא הפירוש בדברי רב אלפס שכתב ראשון חייב בנזקי שני בין דאיתזק בגופו בין דאיתזק בממונו (פי' בין שהוזק גוף השני בגופו של ראשון המוטל בארץ בין שהוזק גוף השני בממונו של ראשון אבל בהוזק ממונו של שני אפי' בגוף הראשון פטור שלא מצינו בור שחייב עליו הכלים והאי ראשון שמוטל לארץ בורו הוא ולא אדם המזיק) ומ"ש רב אלפס אח"כ ושני חייב בנזקי שלישי בדאיתזק בגופו אבל לא בדאיתזק בממונו מ"ט דא"ל האי בירא לאו אנא כריתיה (ה"פ דשלישי שהוזק גופו בשני המוטל לארץ אין השני חייב אלא בדאיתזק בגופו של שני אבל לא בדאיתזק בממונו של שני מ"ט דא"ל השני בור זה שהוא ממוני אין אני הכורה אותו שהרי הראשון הפיל השני עם משאו) והראב"ד בהשגות הקשה על מ"ש רב אלפס והרמב"ם שהראשון חייב כשהוזק גוף השני במשאו של ראשון הלא קיי"ל דנתקל אנוס הוא וא"כ משאו של ראשון אינו בורו ותירץ ודאי אם הפקיר משאו הו"ל מפקיר נזקיו מתוך האונס ופטור אלא הכא דחייבו רב אלפס והרמב"ם לא מיירי אלא בשלא הפקיר הראשון משאו לאחר נפילת אונס ומש"ה חייב בנזקי גוף השני אף אם הוזק במשאו דכיון שלא הפקירו בורו הוא ומעתה אחרי האמת והצדק בפי' דברי רב אלפס והרמב"ם אין מחלוקת ביניהם ובין הרא"ש שהרי כך היא ג"כ דעת הרא"ש וכמ"ש רבינו בשמו: ומ"ש היו ג' וכו' בין אם הוזק בו השלישי בגופו בין אם נשתברו בו כליו וכו' כצ"ל: ומ"ש ולדבריו אם היה מוטל לאורך הדרך ולא באלכסון לא היה חייב וכו' כצ"ל וכ"כ ב"י ורצונו לומר דלדברי הרא"ש שהביא מה שפי' התוס' דפליגי רב פפא ורב זביד וצ"ע כמאן הלכתא א"כ לדבריו אין לחייב את הראשון בנזקי שלישי אא"כ דהיה מוטל הראשון באלכסון דאיכא למימר כשנתקל השני בראשון אותו שבא אח"כ ונתקל בסופו לא ראהו אבל היה מוטל לרוחב הדרך לא היה הראשון חייב בנזקי שלישי דהו"ל להזהיר כשראה השני שנפל וכיון דאיכא ספיקא דדינא המע"ה ואפי' תפס מפקינן מיניה אבל לרב אלפס רב פפא ורב זביד מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי: