1
ומ"ש או הורישה לבנו אפי' וכו'. מימרא דרבא בפ' הגוזל קמא (בבא קמא דף צ"ו) וע"ל בסי' שצ"ד סעיף ב' ובמ"ש לשם בס"ד וא"ת הא פשיטא הוא כיון דהשבח הוא של גזלן הוי נמי ללוקח וליורש ממנו ולהרמב"ם ניחא דהגזלן עצמו לא קנה השבח לפני יאוש אלא אם כן בנתייאש אבל לוקח ויורש קנו אפילו לפני יאוש אבל להרא"ש ורבינו דגם הגזלן קנה השבח לפני יאוש קשיא ויש לומר דהוה אמינא דוקא לגזלן משום תקנת השבים קמשמע לן דאפילו לוקח ויורש ממנו נמי שלהן הוא והראב"ד כתב בהשגות פ"ב דגזלה וזה לשונו מכר והוריש איצטריכא ליה סד"א כיון דלית ליה פסידא לגזלן דהא לא קיבל עליה אחריות ואי קיבל איהו דאפסיד אנפשיה אימא לא ליעביד תקנתא ללוקח עד כאן לשונו: