1
המקבל שדה מחבירו לזרעה שומשמין וכו' מעשים הובא לשם בגמרא (דף ק"ד) ופירש רש"י במעשה ראשון קבלנות היתה וכו' ובמעשה השני כתב לשון חכירות אלמא דאין חילוק וז"ש רבינו אלא יחלקו לפי תנאם אם הוא בקבלנות ויתן לו כל מה שקבל עליו אם הוא בחכירות: לשון הרמב"ם וכו' אין לו עליו אלא תרעומת. פירוש אין לו למקבל על הנותן אלא תרעומת על מה שאין מנכה לו כלום בשביל שלא הכחיש קרקעו ולא ידעתי מנין לו לרמב"ם שיש לו עליו תרעומת הרי הנותן לא קעביד מעשה שמכחו יהיה לו עליו תרעומת וצ"ע ומ"ש הרמב"ם לשון המקבל אע"ג דמשמע ודאי דה"ה בחוכר אחז לישנא דתלמודא דקאמר ההוא גברא דקביל וכו':