השכיר לו הבית בשטר וכתב בו שנים וכו'. פי' והשטר ביד השוכר וקדם השוכר ודר בו ג' שנים אין מוציאין מידו וכו': לפיכך כתב א"א הרא"ש וכו'. נראה דלעיל בהשכירו לו בשטר לי' שנים והשטר ביד השוכר והמשכיר אומר כבר כלו הי' שנים לפני שנה דהיינו שדר בו י"א שנה אין שומעין למשכיר אפילו לא יוכל השוכר לברר ואין מוציאין מיד השוכר דשאני הכא דהשטר שכתוב בו שנין סתמא מסייע למשכיר שלא השכיר לו אלא לשתי שנים דאי טפי הו"ל לפרש אבל כאן אדרבה השוכר נאמן אצל שטרו דלא כלו כבר הי' שנין. ומה שקשה מכאן למ"ש רבינו בתחלת סי' קל"ז נתבאר לשם בס"ד גם לשם הביא ב"י דין זה שכתב רבינו כאן: