שתל וכו' בפרק המקבל (בבא מציעא דף ק"ט) מוכחא הסוגיא דאע"ג דמסתלק אם הפסיד מ"מ נוטל חלק בשבח שהשביח. ומ"ש על שם הרמב"ם טעמו משום דבעובדא דרוניא דא"ל לרבא הא לא התרה בי א"ל לא צריך להתרות קאמר תלמודא רבא לטעמיה דאמר רבא מקרי דרדקי שתלא טבח' ואומנא וספר מתא כולן כמותרי' ועומדי' דמי וכו' מדקא חשיב כל הני דהעמידו אותם צבור עליהם אלמא דשתלא דקחשיב בהדייהו נמי מיירי דהעמידו צבור עליה' והא דקאמר תלמודא רוניא שתלא דרבינא הוה וכו' לא תלי ליה ברבינא אלא לפי שהיה חבר העיר ולא עשאו אנשי העיר דבר בלא דעתו ורבינא העמידו לרוניא שיהא שתל של כל בני המדינה לכך אמר שתלא דרבינא הוה והאי דקאמר נמי אפסיד אין פירושו שהפסיד לרבינא אלא שהפסיד לכמה בני המדינה שהרי אף על גב דהתראה לא צריך מיהו צריך שהוחזק בכך שהוא מפסיד ב' לרבי וג' לרשב"ג דכ"כ ה' המגיד ונ"י ומביאו בית יוסף ונתיישבה השגת רבינו על הרמב"ם ובית יוסף פי' בע"א ולא נהירא: