שנים שהפקידו וכו' זה נלמד מהירושלמי פרק שבועת הפקדון הביא ב"י לעיל ר"ס ע"ז וכ"כ רבינו לשם ס"ס ע"ז ב' שהלוו או הפקידו לאחד ובא אחד מהם ליטול חלקו אין שומעין לו וכתב דאפי' מחצה הפקדון אין נותנים לו ומה שמחלק בין חבירו בעיר וכו' הוא מימרא דרב הונא ס"פ מי שהיה נשוי הני תרי אחי או שותפי דאית להו דינא בהדי חד ואזיל חד מינייהו בהדיה לדינא לא מצי למימר ליה את לאו בעל דברים דידי את אלא שליחותיה עביד ואסיקנא דוקא היכא דאיתיה במתא אבל לא איתיה במתא לא אמרינן שליחותיה עביד ומשם נלמד דכן הדין בשנים שהפקידו וע"ל בסימן קכ"ב סעיף י"ח וסימן קע"ז סעיף כ"ט וסוף סימן ע"ז: