1
כתב הר"ר יוסף הא דמתנתא טמירתא וכו' ואיכא נמי למימר וכו' כלומר לכאורה נראה דאי מקני ליה בקנין לא איכפת לן אי לא א"ל כתבוהו בשוקא מיהו איכא נמי למימר דאפי' אי קנו מיניה לא הוה אלא כאילו א"ל כתובו דסתם קנין לכתיבה עומד וכיון דבא"ל כתובו סתמא לא מגבינן ביה ה"נ בקנין דהו"ל כאילו אמר כתובו ולא אמר ליה כתובו בשוקא דכמאן דא"ל כתבו ולא כתבוהו בשוקא דמי ולא מגבינן ביה. ומדכתב סברא זו באחרונה משמע דהכי ס"ל לה"ר יוסף וכ"כ הרמב"ן להדיא משמו דבשעת קנין צריך שיאמר דמתנה פרהסיא היא ואי לא אמר הכי חיישינן לסתמא ולא קני וכ"כ הר"ן וה"ה ומביאו ב"י: ומ"ש ולזה הסכים הרא"ש צ"ע היכא איתיה דבפ' חזקת לא כתב מזה כלום: