הא דהמוכר את הקרון הוא העגלה כמו שפי' רשב"ם דלא מכר את הפרדות מהמוכר את העגלה שמכר את הבקר. וכתב ב"י וז"ל אפשר אע"ג דבפרדות אינן בכלל קרון בקר הן בכלל עגלה ואע"ג דאין בקר בכלל צמד פרה לבדה היא בכלל עול בלשון בני אדם ובספרו כ"מ הוסיף ואמר דאפשר דחילוף צורת קרון הפרדות מצורת עגלת הבקר מחייב כן ועול וצמד אינם דבר אחד וכו' ע"ש ועל מ"ש ותימא היאך תמכר הפר' אגב העול וכו' אפשר לומר דתוספת' מיירי באתרא דקרו ליה נמי לפרה עול וכדאמר בגמרא אמכר את הצמד לא מכר את הבקר וכו' ואלא דקרי ליה נמי לבקר צימדא כוליה זבין ליה ואעפ"כ מכר את הפרה לא מכר את העול דלא קרו אינשי לעול פרה ומיהו אעפ"י שיש ליישב התוספתא בכך מ"מ בדברי הרמב"ם שכתב אצל מכר את הצמד לא מכר את הבקר וכו' ואפי' במקום שקורין מקצתן לצמד בקר ואח"כ כתב בסתם המוכר את העול מכר את הפרה וכו' משמע דמיירי נמי בכה"ג שמקצתן קורין לפרה עול ואפ"ה מכר את הפרה דאי כשהכל קורין לפרה עול קאמר א"כ בכה"ג אפי' מכר הצמד נמי מכר את הבקר ואמאי כתב דלא מכר ולכן השיגו עליו רבינו והראב"ד: