המוכר את הספינה מכר לו את התורן וכו' עד שמעמידים אותו בה משנה ריש פרק הספינה: ומ"ש ואת כל המשוטים שמנהיגים אותה בהם כ"כ הרמב"ם בפכ"ז וזה לשון המשנה ואת כל המנהיגים אותה ובגמרא אר"א אלו המשוטות שלה וכה"א אלונים מבשן עשו משוטיך וכו' ופרשב"ם סד"א חבלים המושכים הספינה ליהוו עיקר מנהיגים אבל משוטות לא מזדבני קמ"ל נראה מפי' דכל אתא לרבות אף המשוטות שהם העצים שרחבים בראשם שמנהיגים בהם האניה ואצ"ל החבלים אבל רבינו והרמב"ם שכתבו ואת כל המשוטות משמע שיש שני מיני משוטות עשוין מעץ ומרבה את הכל ואפשר דאתי לרבות אף המשוטות הקטנים שמשיטין בהם כשאין המים עמוקים ואין צ"ל העצים הארוכים שהם עיקר מנהיגיה ובגמר' נמי יליף דעיקר מנהיגיה הן משוטות מדכתיב ירדו מאניותיהן כל תופסי משוט ומרובה כל תופסי משוט אף תופסי משוטות קטנים. ואת הכבש וכו' שם ברייתא מכר את האסכלא ופרשב"ם כבש וכו' ובאלפסי ישן כתב הגה"ה וז"ל אסכלא פי' כמין דף יוצא ממנה ויושבים עליו לפנות עכ"ל וכ"כ ה' המגיד בשם אבן מאג"ש בית הכסא וכו'. ואת בור המים שבה ג"ז ברייתא עם: ומ"ש אבל לא מכר הביצית וכו' שם בברייתא ר' נתן אמר מכר את הביצית סומכוס אמר מכר את הדוגית וכתב הרי"ף והרא"ש ולית הילכתא כוותייהו ובגמרא אמר רבא ביצית היינו דוגית ר"נ דבבלאה הוא קרי לה ביצית סומכוס דבר א"י הוא קרי לה דוגית ופי' רשב"ם ביצית ודוגית היינו ספינה קטנה שקושרין לספינה גדולה ועולין ממנה ליבשה דוגית ע"ש שצדין דגים דקלה היא ע"פ המים נראה מפירושו דספינה קטנה משתמשין בה מיציאה לעלות ממנה ליבשה וע"ש כך נקרא ביצית ומשתמשין בה ג"כ לצוד דגים וע"ש כך נקרא דוגית אלא שבבבל קורין אותה ביצית ובא"י קורין אותה דוגית לכך כתב רבינו והרמב"ם שלא מכר את הביצית ולא את הדוגית וכו' דמאחר דבגמרא מפרש דכשמשתמשין בה לשני עניינים איננה בכלל המכירה א"כ כ"ש כשאינן משתמשין בו אלא לדבר אחד בלבד לעלות בו ליבשה א"נ לצוד בה דגים דאצ"ל דאינו מכור וא"צ לחילוק שכתב ב"י דבבבל הימים נמוכים אצל שפתם וכו': ולא העבדים המשמשין אותה וכו' משנה שם אבל לא מכר לא את העבדים ופי' רשב"ם עבדים שיש לו לבעל הספינה להנהיגה ולשמור פרקמטיא שלו שבתוכה דקדק לבאר שאין העבדים המנהיגים את הספינה בכלל ואת כל המנהיגים אותה שהם בכלל המכירה אלא אפי' מנהיגים אותה לא מכר אותם ורבי' והרמב"ם כתבו בסתם העבדים המשמשין אותה: ולא המרצופים וכו' ולא את הסחורה כו' שם משנה וא"ת כיון דמרצופין אינן מכורין כ"ש סחורה עצמה וי"ל דתני ליה משום סיפא דבזמן שא"ל היא וכל מה שבתוכו אף הסחורה מכורה וכן פי' התו':