המוכר את המרחץ מכר המקום שמצניעין שם הנסרים וכו'. ברייתא שם ופי' רבינו בנסרים כפי' רשב"ם והרמב"ם אבל התוס' בשם ר"י פי' בע"א ויתבאר בסמוך: ומ"ש ובית היקבים וכו'. כך היא גירסת הרי"ף והרא"ש בברייתא אבל רשב"ם גורס בית היקמים וכתב על זה שני פירושים ע"ש והרמב"ם כתב ז"ל ואת בית היקמים שנוטלים בהם המים: ומ"ש ובית הספסלין וכו'. כך היא גירס' הרי"ף והרא"ש במשנה ובברייתא וכ"כ הרמב"ם ודלא כגירסת רשב"ם הספלים וההבדל שבין נסרים לספסלים מבואר ברמב"ם דאותן שיושבין עליהן בב"ה כשהם ערומים נקראו בשם נסרי' לפי שנותנין אותן ע"ג קרקע המרחץ ואין להם רגלים אבל אותן שיושבין עליהן בחצר ב"ה כשהן לבושין נקראים בשם ספסלים לפי שיש להן רגלים ומדברי התוס' בשם ר"י נראה דלא התיישב להם חילוק זה ולכן פירשו דהיינו נסרים שמכסין בהן את החמין כדאשכחן בפ' כירה דאילו הנסרים שיושבין עליהם בב"ה היינו הספסלים: ומ"ש ובית הוילאות וכו'. שם בברייתא ופי' בו רבינו כפרשב"ם שהוא תופס עיקר וכ"כ הרמב"ם: ומ"ש אבל לא מכר את הנסרים וכו'. משנה וברייתא שם: ומ"ש ואם א"ל היא וכל מה שבתוכה כו'. משנה וברייתא שם: ואם א"ל היא וכל תשמישי' וכו'. שם בעובדא דרב יוסף בבית הבד דלעיל משו' התלמוד מרחץ לבית הבד בדין זה וכן מבוא' בגירסת רשב"ם ובפירושו אבל מדברי הרמב"ם נראה דבמרחץ כל שהוא חוצה לה אפילו לא כתב לו אילין מצרנאה נמי כולן מכורין ורבי' תפס לו גי' רשב"ם עיקר: