כתב הרשב"א המוכר חצר סתם ולא כתב לו עומקא ורומא וכו' נראה דאע"ג דהרשב"א נקט תרוייהו מ"מ עיקר דבריו הן דבחצר לא קנה הרום ובשדה לא קנה העומק אבל העומק בחצר ודאי קנה שהרי קנה בור ודות ושיחים ומערות כדלקמן בר"ס רט"ו ובשדה קנה הרום ולא העומק והכי דייק לישניה דרשב"א ולישנא דה"ר יונה דפליג עליה וטעמו של הרשב"א דכיון דאמרו בגמרא לגבי מכירת בית עומקא ורומא בסתמא לא קני ה"ה לגבי חצר לא קנה הרום אלא עד ראש כותל החצר דהוי נמי מקום מסויים כמו תקרת הבית משא"כ חורבה דעומדת לבנות דקנה באויר כדי סתם בית פירוש כדי סתם רומו של בית דהיינו כדי דנקט איסורייתא דמחוזא והדר דהכי איתא בפ"ק דב"ב (דף ז') פי' כדי שיקח אדם חבילות קנים על ראשו ויכניס ויוציא ומחזיר עצמו לכל צדדין ולא יצטרך לכוף ראשו ודעת הר"ר יונה דבבית דוקא אמרו בגמרא דלא קנה עומקא ורומא בסתמא משום דבבית הוה מקום מסויים למעלה אבל לא בחצר דראש כתלי החצר לא מקרי מקום מסוים למעלה אלא דוקא תקרת הבית הוה מקום מסוים: ומ"ש וכן דעת הרא"ש כו' צ"ע אנה מצא שכן דעת הרא"ש: