המוכר מקום וכו'. כן כתב הרמב"ם בפ' כ"א מה"מ והוא משנה בפרק המוכר פירות המוכר מקום לחבירו לעשות לו בית וכן המקבל מחבירו לבנות לו בית חתנות לבנו או בית אלמנות לבתו בונה ד' אמות על ו' דברי ר"ע רבי ישמעאל אומר רפת בקר היא זו הרוצה לעשות רפת בקר בונה ד' אמות על ו' בית קטן ו' על ח' ומפרש הרמב"ם דרבי ישמעאל ה"ק רפת בקר היא זו שאתה מודה שהרוצה לעשות רפת בקר עושה ד' אמות על ו' וכיון שכן הוא בית קטן הוא ח' על ו' ור"ע סבירא ליה אע"פ שרפת בקר היא פעמים שאדם עושה דירתו כרפת בקר וכדאיתא בגמרא ללישנא קמא וא"כ לפ"ז לר"ע דהלכתא כוותיה בית סתם או רפת או בית חתנות כולן שיעורן ד' על ו' אבל רשב"ם פירש דלא פליגי ר"ע ור' ישמעאל אלא במפרש בית חתנות והתם קיי"ל כר"ע דפעמים שאדם עושה דירתו כרפת בקר וסגי בד' על ו' אבל מה ששנינו בית קטן ו' על ח' דברי הכל היא ור"ע נמי מודה בה דכיון דלא אמר ליה בית חתנות אלא בית סתמא לעצמו קבעי ליה וצריך להיות גדול מבית חתנות וז"ש רבינו וי"א דברפת סגי בד' על ו' ובבית סתם צריך שיהיה ו' על ח' והיא סברת רשב"ם ומה שנמצא בכל ספרי רבינו וי"א דברפת סגי בד' על ד' טעות סופר הוא וצריך להיות ד' על ו' ולא בא לחדש בסברת י"א אלא דבבית סתם ו' על ח' וה"ק אע"פ דרפת סגי בד' על ו' ולפעמים עושה אדם דירתו כרפת בקר מ"מ בבית סתם צריך שיהיה ו' על ח' וזהו שלא הזכיר בית חתנות לפי פי' זה כמה הוא לפי ששיעורו כשיעור שהזכיר לפירושא קמא ולא הזכיר שיעור' דרפת בקר בסברת י"א אלא להודיע דאע"פ דרפת בקר סגי בד' על ו' אפ"ה בבית סתם וכו' וכדפרי' וכיוצא בזה כתב ב"י ומה ששנינו בית חתנות לבנו וכו' מפרש בגמ' מילתא אגב אורחא קמ"ל דלאו דרכיה דחתנא למידר בי חמוה כדאיתא בס' בן סירא קל מסובין חתן הדר בבית חמיו וכו': מכר לו מקום בית גדול וכו'. משנה שם ובזו אפילו ר"ע מודה כיון שאמר בפירוש בית גדול וכו' אף לפירושא קמא: ותרבץ אפדני. פרשב"ם חצר גדול שעושין שרים בתוך אפדני שלהם וע"ש שמרביצין אותן תמיד במים להשכיב האבק קרי לה תרבץ וז"ל הרמב"ם תרבץ של חצר וכו' וכתב ה"ה שמדבריו נראה שעושין אותו לפני החצר ע"כ: וכל שיעורים הללו לבד עובי המחיצות. שם תניא אחרים אומרים רומו כקירותיו ולימא רומו כרחבו א"א בית מעילאי רווח וא"א משום דאיכא בי כוי ואי אמרת דשיעורין הללו דארכן עם רחבן עם עובי המחיצות קאמר מאי קא פריך ולימא רומו כרחבו הא שיעורא דרחבו עם עובי המחיצות הוא וא"ת דשיעורא דקורותיו הוא נמי כשיעורא דרחבו עם עובי המחיצות א"כ מאי משני ביתא מעילאי רווח וכו': וגובה כל בית ובית כחצי ארכו וכחצי רחבו. משנה שם ואע"ג דאחרים פליגי בברייתא וללישנא בתרא רשב"ג נמי פליג עליה אפ"ה הלכתא כת"ק וכן פסק הרמב"ם: