אבל אם נתן משכון וכו'. בפ"ק דקידושין בעובדא דבני רב הונא דזבין אמתא וכו' אמר להו רב אמי פריטי אין כאן נסכא אין כאן ומשמע דאפי' מי שפרע ליכא וכן כתב האלפסי פ' הזהב וכתב ב"י בשם העיטור דאי בעידנא דזבינא יהיבי משכון הו"ל כמעות וקאי במי שפרע ואיכא מ"ד אפילו נתן לו המשכון אחר שעת המכר איכא נמי מי שפרע עכ"ל וכתב הרב בספר ב"ה וז"ל ומדברי הפוסקים אין נראה לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא אע"ג דבעידנא דזבינא אותיבו משכון יכול כל אחד מהם לחזור וליכא מי שפרע עכ"ל והכי נקטינן וע"ל בסימן ק"צ סעיף ט' וכמ"ש לשם וכתב בנ"י פרק הזהב דאיתא בירושלמי הנותן ערבון טבעת לחבירו ורצה לחזור בו חוזר ואינו מקבל עליו מי שפרע רבי זעירא בעי קומי רבי אבהו זהוב א"ל טבעת א"ל מה בין זהוב לטבעת א"ל זהוב עשוי להשתנות טבעת בעינה הוי פירוש דאם נתן לו זהובים למשכון צריך לקבל מי שפרע משום דלפעמים קונין לו בתורת דמי' משא"כ טבעת דלעולם חוזרת בעינה: