1
ומ"ש וכן אם היה בשכירות וכו'. כתב ב"י דנראה מדברי הרמב"ם ספ"א מה"מ דלגבי שכירות א"צ שיתן מעות כלל דאין שכירות משתלמת אלא ל סוף וקנה את כולן בהחזיק באחת מהן מטעם דסדנא דארעא חד הוא דשכירות דינו כמתנה דליכא כסף אלא חזקה גרידא וקנה את כולן להרמב"ם וכ"כ בכ"מ לשם מיהו בדברי רבינו צל"ע דמשמע דדין שכירות כדין מכירה ותו דאפי' מתנה הוי כמו מכר להרא"ש כ"ש שכירות ומשו"ה איכא לתמוה על הרב בהגהות ש"ע שכתב שיש חולקין במתנה ובשכירות פסק בסתם דא"צ שיתן דמים דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף ואיפכא מסתברא דכיון דבמתנה יש חולקין דלא קנה כלום כמ"ש הרא"ש כ"ש בשכירות דלא קנה כלום ולא שמיע לי מ"ש מהרו"ך בזה ע"ש ובספר ב"ה כתוב וז"ל ולענין הלכה נקטינן כרבינו חננאל והרמב"ם עכ"ל: