והרמ"ה כתב דלא אמרינן הכי אלא בשבועת שומרין וכו'. טעמו משום דהאי דינא איתא התם מדתני איסי בן יהודה אין רואה שבועת ה' תהיה בין שניהם הא יש רואה יביא ראיה ויפטר וכיון דבשומרין כתיב האי קרא לפיכך לא אמרינן הכי אלא בשבועת שומרין וכולי וכבר כתבתי בסמוך דקרא לא מיירי אלא בדוכתא דשכיחי בה אינשי ואפשר נמי דלא היו שם עדים בשעה שאירע האונס ולהכי בעלמא כגון בטענת פרעון והשבת אבידה וכיוצא בו וכו' אפילו אירע לדוכתא דשכיחי אינשי ויש רואה וכולי מיפטר בשבועה כיון דאפשר נמי דלא היה שם שום עד כדפי': ומ"ש דעבידי אינשי למיפרע בצינעא וכו'. טעמא קא יהיב למילתא דל"ק מ"ש שומרים מפרעון והשבת אבידה וקאמר דה"ט דטענת שומרים דמיפטר בה השומר מבעה"ב כגון נשבר או נשבה או מת בש"ש וגניבה ואבידה בש"ח שכיחי בדוכתא דאיכא רבים דידעי אינשי בההוא אונסא לפיכך לא קאמר רחמנא דישבע ויפטר אלא היכא דאין רואה אבל יש רואה יביא ראיה ויפטר אבל בפרעון והשבת אבידה דרגילי אינשי למיפרע בצינעא ומיפטר בשבועה הילכך אפילו יש רואה נמי מיפטר בשבועה דהכא והכא אזלינן בתר מילתא דשכיחא ודלא כמ"ש מהרו"ך: ומ"ש וההיא עובדא דד' מאה דני דחמרא וכו'. כל זה הוא מדברי הרמ"ה והיה קשה לו דמפשטא דההיא עובדא דקאמר ההוא גברא דא"ל לחבריה זיל זבין לי וכו' ולא קאמר ההוא גברא דיהיב ליה זוזי לחבריה וא"ל זיל זבין לי וכולי אלמא דלא יהיב ליה זוזי א"כ איננו שומר שלו בכלום אלא שליחות גרידא ומיישבו דהתם פקדון היה בידו לפיכך אמר בסתם זיל זבין לי וכו' אבל דעת הרמב"ם דהך עובדא שליחות גרידא היתה ואע"ג דקרא דאין רואה בשומרים הוא דכתיב ס"ל להרמב"ם דתקנת חכמים הוא בכל דוכתי בין בשליחות בין בשותפות בין בשאר טענות כל היכא דהראיה מצויה בהן צריך להביא ראיה וזהו שכתב הרמב"ם תחלה כל שליח וכו' ואח"כ הביא המעשה דארבע מאה דני דחמרא וכולי אמרו חכמים מנין גדול כזה שהחמיץ קול יש לו וכולי אלמא דתקנת חכמים הוא ולאו מקרא נפקא לן וכתב עוד וכן כל כיוצא בזה וכולי וכן הדין בכל טענה שיטעון השותף וכיוצא בו וכן הדין בטענת השומרים אם הראיה יכולה להיות או יביא ראיה על טענתו או ישלם כמו שיתבאר עכ"ל ואל יהא קשה עליך לשון וכן הדין בטענת השומרים וכו' והלא עיקר דין זה בשומרים הוא דכתיב אבל בשאר טענות אינו אלא תקנת חכמים דדבר פשוט הוא דלא כתב הרמב"ם וכן בטענת השומרים וכו' אלא לפי שהקדים לכתוב דין זה אצל שלוחין ושותפין ועדיין לא כתב דין שומרים לכך כתב וכן הדין בטענת שומרים כו' כמו שיתבאר: