היה השער ידוע וקצוב וכו'. בפ' אלמנה ניזונית משנה וגמרא וז"ל הרי"ף ולמה חולקין השליח עם הבעה"ב הואיל ובאה הנאה לשליח על ידי בעה"ב חולק עמו וכתב הר"ן דלפ"ז משמע אפילו נתן המוכר לשליח בפירוש חולקין אבל רש"י פירש דחולקין לפי די"ל לשליח נתן מתנה ויש לומר לבעל המעות נתנה לפי זה אם נתן לשליח בפירוש הוה לשליח והרא"ש כתב כלשון הרי"ף וכ"כ בעיטור ונראה שזה היתה דעת רבינו שכתב והוסיף לו עליו מדעתו דמלת לו מיוקר דהו"ל למימר ונתן לו המוכר הדבר הקצוב והוסיף עליו מדעתו אלא דלפי דמלשון זה משמע דהוסיף בסתם מדעתו ורבינו בא להורות כהרי"ף והרא"ש ולכן כתב והוסיף לו עליו מדעתו לומר דאף על פי שהוסיף בפירוש לו לשליח מדעתו אפ"ה חולקין אכן הרמב"ן בתשובה בסי' ס' כתב דרבינו האי גאון פי' כפי' רש"י וב"י מביאו ונראה דבפלוגתא דרבוותא היכא דקיימי זוזי תיקום ואין מוציאין מידו ונראה דכל זה לפירש"י אינו אלא בעובד כוכבים אי נמי אפי' בישראל ואינו לפנינו אבל בישראל והוא לפנינו מועיל עדותו כשיעיד למי הוסיף: