עוד שאלה יעקב ושמעון בנו וכו' עד הלכך מה שטוען איני יודע בשיתוף אבי עמך אינו טענה עד כאן משמע להדיא שחייבו לתת לו גם הריוח ותימה שהלא מפורש בתשובת הרא"ש שאם אין מפורש העיסקא בשטר אלא שטר חוב סתם על סך כך וכך אינו יכול ליקח ממנו ריוח וכ"כ רבינו בי"ד סימן קע"ז וז"ל וכן לא יכתוב עליו ש"ח דכיון שאינו מפורש בשטר שהיא עיסקא א"כ הו"ל הכל מלוה וקרוב לשכר ורחוק להפסד אפילו התנו ביניהם בע"פ שיחלקו הריוח ביניהם לא מהני דבתר שטרא אזלינן והו"ל כולו מלוה ואינו יכול ליקח ממנו שום ריוח עכ"ל וכ"כ הרא"ש בתשובה ואינה נדפסת בדפוסים הישנים וז"ל כל הריוח שהרויח אח"כ הוא ריבית דרבנן כיון שלא נכתב בשטר שנתנו המעות לעיסקא אלא ש"ח גמור והוי קרוב לשכר ורחוק להפסד כיון דיהודה בטוח במעותיו כיון שהשטר בידו ואפילו התנו בע"פ שיחלקו הריוח וההפסד מ"מ כיון שלא נכתב התנאי בשטר ויוכל יהודה לגבות כל הממון בשטרו אף אם יפסיד כולו אסור לו ליקח מן הריוח כלום דבתר שטרו אזלינן ולא בתר דברים שבע"פ כדאמרינן בפ' א"נ אמר רבא לית הלכתא כטרשא מחוזנאי דזקפא רווחא אקרנא וכתבו בשטרא דמי יימר דהוה רווחא א"ל מר בר אמימר אבא עביד הכי וכי אמר ליה לא הוה ריוח מהימן להו א"ל תינח כל זמן דאיתיה בחיים אי שכיב ונפל שטרא קמי יתמי מאי אלמא אף על פי שהסוחרים היו מכירין בעניינו וכשהיה א"ל שלא היה ריוח כ"כ היה מאמין להם או היה מתנה עמהם בע"פ כי דבר ברור היה שלא היה נוטל מהם יותר ממה שהרויחו אפ"ה היה אסור כיון שאין התנאי שבע"פ מועיל אחר מותו דבתר שטרא אזלינן וה"נ כיון שיכול לגבות כל החוב בשטרו אף על פי שהתנה ע"פ לחלוק ההפסד בתר שטרא אזלינן ואסור לחלוק בריוח עכ"ל ומתשובה זו למד רבינו הא דכתב בי"ד דאפילו התנו ביניהם ע"פ וכו' כדלעיל ונראה בעיני דס"ל לרבינו דדוקא בהתנו ביניהם בעל פה שלא בעדים מטעמא שכתב דאין התנאי שבעל פה מועיל אחר מותו כו' אבל הכא דהתנאי היה בפני עדים ומועיל אחר מותו דינו כאילו היה מפורש התנאי בשטר ואין כאן איסורא ריבית אם נתנו יעקב בחנות ומ"ש הרא"ש בתשובתו זאת ועוד אני אומר שע"י השטר הכל מתברר וכתב ומסיק דאם הוא שט"ח ריבית היא היינו דוקא בדליכא עדים והכי משמע לשונו דכתב ועוד אני אומר וכו' כלומר אפילו ליכא עדים נמי הכל מתברר על ידי השטר וכו' ולפי זה ניחא דביורה דעה כתב הדין בהתנו ביניהם בע"פ בלא עדים וכאן כתב היכא דאיכא עדים ושני הדינים אמת וישר והכי נקטינן: